מתגלגל לי שוב במחוזות המהדורה השנייה של "טאי ג'י צ'ואן ג'ינג: כתבי המופת", שערך ותרגם דוד מיכאלי. לא קלים הם חיי המתרגם... לא זו בלבד שמרבית כתבי המופת כתובים בשפה שאינה נהירה, מעורפלת, מרמזת, שאינה בת ימינו, אלא שחלק מהמונחים אפילו אינם בנמצא במילון. דוד מיכאלי מלהטט עם אותיות האלף-בית ומוליד תרגום בשפת הקודש המתכתב יפה עם המקור הסיני. מביא כאן את החלק הראשון בתרגומו של דוד ל"סוד חמשת התווים" מאת לִי אִי-יוּ [1]. החיבור נקרא למעשה "דיון על טָאי-גִ'י צ'וּאַן של וַאנְג דְזוֹנְ

"כמו שפקעת השושן, מכילה בתוכה את הצורה המושלמת של הפרח, כך גם אנו מכילים בתוכננו את השלמות שלנו. בתנאים מתאימים של אור שמש, מים, ותזונה נכונה הפקעת מתפתחת לפרח מושלם. בדומה תרגול אי-צ'ואן (מילולית: אגרוף הכוונה), עוזר לנו לפרוץ מחסומים של דפוסי התנהגות והרגלים ישנים של יציבה ותנועה ומאפשר למה שמהותי בתוכנו , פיזי, מנטלי ורוחני , להתפתח ולבוא לידי ביטוי בטבעיות". פוֹנְג הַא. סיפו פוֹנְג הַא (1937-2019), יליד הונג קונג ותושב ברקלי הלך לאחרונה לעולמו. סיפו פוֹנְג הגיע לארץ בקביע