top of page

Recent Posts

Archive

Tags

RSS Feed

❖ על פני האדמה


כידוע לכל, עידן האדן מייצג את תקופת הזמן שקדמה לקיומם של המאובנים המתעדים צורות חיים על פני כדור הארץ. באותה עת לא היה קיים מידע רב על אומנויות לחימה סיניות, כך שנאלצנו להסתפק בספרים ובכתבי עת דוגמת Inside Kung Fu, שהתמקד בעיקר באזור מסוים מאוד על פני כדור הארץ, שנחשב מבחינת העורכים למרכז היקום – קליפורניה. הקוראים לא יכלו לפספס את אחת הדמויות שכיכבו בכתב העת לעיתים תכופות – מר פּוּי צַ'אן [1].


פּוּי צַ'אן התוודע לאומנויות לחימה בגיל שש, שנת 1945, כשאביו לקח אותו למורה יליד שַאנְדוֹנְג בתקווה לשפר את מצבו הגופני. המורה היה מר לִי קְוַאן-שַאן [2] משיטת וָא לַאם [3], שיטה של גמל שלמה צפוני. המורה לי, שהיה אז בשנות השבעים של חייו, שילב טכניקות של השיטה עם טכניקות טַאן טוּאֶי שנלמדו במשפחתו ויצר תמהיל חדש. כשפּוּי צַ'אן היה בן תשע הוריו נעצרו בידי המפלגה הקומוניסטית והוא נאלץ לעזוב את מסגרת הלימודים ולצאת לעבודה. אם אני מדייק בתאריכים, המורה לי נפטר בשנת 1948 כתוצאה מהרעלת מזון, כך שמר פּוּי צַ'אן המשיך ללמוד עם האחים הבכורים לגונג פו, במיוחד עם צַ'אן וַאן-צִ'ינְג [4]. לא ברור באיזה גיל במדויק, אבל בסופו של דבר פּוּי צַ'אן הצעיר נמלט להונג קונג ומשם לארץ החלומות – אמריקה.


לאחר שהגיע לבוסטון, מסצ'וסטס, בשנת 1968, פּוּי צַ'אן קיבל עבודה כטבח, ולמד לדבר ולכתוב אנגלית. הוא החל לבצע את ריקוד האריה בחגיגות ראש השנה הסיני בצ'יינה טאון של בוסטון, ועד מהרה החל ללמד קונג פו באיגוד הספורט "בקתת הבמבוק". בשנת 1970 פתח את בית הספר הראשון שלו, והפך לאחד החלוצים המובילים בהחדרת אומנויות לחימה סיניות לארצות הברית.


מלכתחילה, פּוּי צַ'אן לימד בסגנון הוראה המסורתי, והדגיש יסודות טובים לבסיס חזק. בשנת 1980 עבר לאורלנדו, פלורידה, ופתח את "מקדש וָא לַאם", בו תלמידים יכלו להתגורר וללמוד. המקום התהדר בגן פשוט אך יפהפה המקיף אזורי אימון חיצוניים, המקיף את חדר האימונים המקורה. צמחי במבוק גדלים סביב עמודים גבוהים המשמשים לאימון שיווי משקל, ובריכת מפל מקסימה היא ביתם של קרפיוני קוי סיניים.

בסרטון: בשנת 2012 יצא הסרט עטור הפרסים "פּוּי צַ'אן – חלוץ קונג פו".

oOo

1. Pui Chan 陳培

2. Lee Kwan-shan 李昆山

3. Wah Lum Pai/Mandarin: Hua Lin Pai 華林派

4. Chan Wan-ching 陳雲青



 


bottom of page