גֶ'נְג גוּ [1], או בשמה האחר, דִיֶה דַא [2], היא רפואת הפצעים, השברים והחבלות הסינית. מקורה באמנויות הלחימה והיא מאגדת מגוון גישות ושיטות מסורתיות לריפוי מתיחות שרירים, נקעים במרפקים, אפים מדממים, חבורות, שפשופים, ובמקרים פחות שכיחים – שברים או פגיעות פנימיות. רפואת השברים והחבלות מתמחה באורתופדיה, היגיינה, טיפול בפציעות, חסימת כלי דם וטראומות הנגרמות מחבלות חיצוניות לצד הרפואה הסינית המוכרת. רפואת הצמחים והדיקור, יבואו לרוב בשלב ההחלמה להבטיח איחוי וריפוי מלא ומוצלח של הפגיע

לעתים קרובות נהוג להשוות בין סגנונות, או בין אמני לחימה שונים, לעתים שכיחות פחות דנים במבנה הגוף, צורת התנועה, ודרך ההוראה של מורה מסוים במהלך שנות חייו השונות. יָאנְג צֶ'נְג-פוּ [1] הוא כנראה אמן הטָאי-גִ'י צ'וּאַן המפורסם מכל מאז ומעולם. יחד עם מורים ידועים אחרים דוגמת אחיו יָאנְג שָאוֹ-חוֹאוּ [2] ועמיתיו ווּ גִ'יאֶן-צ'וּאַן [3] וסוּן לוּ-טַאנְג [4] היו מהמורים הראשונים שפתחו את לימודי הטָאי-גִ'י בפני הקהל הרחב במכון לחקר תרבות הגוף בבבֵּייגִ'ינְג בשנים 1914-1928. יָאנְג צֶ