המאה השש-עשרה בסין הייתה מאה של התפתחות עירונית, עם חינוך, מסחר וחרושת שיצרה אווירה בורגנית, קשר בין-אזורי של תרבות וסחר, של פרסום ספרים, חיי רוח ובידור. בתקופת המִינְג שוכללה שיטת הדפוס המבוססת על אותיות מיטלטלות עשויות עץ וספרים רבים הודפסו במספר עותקים רב. ספרות קלאסית תורגמה ליוקרה חברתית וכוח פוליטי דרך שיטת הבחינות לשירות האזרחי. הספרות, ובמיוחד הרומן המקומי, הגיעה לפלחים חברתיים שונים, במיוחד מעמד הסוחרים העירוני ונשים. האופרה הסינית פרחה גם היא. ניתן לסכם כי זוהי הפעם

בדרכי : סיפור מסע פרטי / תמיר אלוני ; עורכת הספר: מירב אמיתי "ביומי הראשון בחופי תאילנד, נחש קוברה מצא את דרכו אל המסעדה הקטנה שבה ישבתי. שלושת האורחים היחידים במקום ואני ביניהם, עלו בבהלה על השולחנות ובני המשפחה המקומית, לכדו את הנחש. שעתיים אחר-כך, הוא הוגש על צלחת גדולה, ברוטב חמוץ-מתוק. זו הייתה ההכרות הראשונה שלי עם אסיה. במשך שלוש-עשרה שנה חי תמיר בדרום מזרח אסיה ותרגל אומנויות תנועה ולחימה, מודעות, מדיטציה וריפוי אצל מורים שונים מיפן ועד אוסטרליה". -- מהמעטפת האחורית.