❖ ספטמבר, סתיו | חנוך לוין
ספטמבר, סתיו,
ערב שקט;
עלה נושר,
סיני מת.
יוּ חָאי 1942-2023 于海
לא מצליח להעלות מאמרי פרידה בקצב הנכון. אתמול, תאריך 16/01/2023, נפרדנו מיוּ חָאי - שחקן ואמן לחימה סיני יליד מחוז שַאנְדוֹנְג. יוּ חָאי למד גמל שלמה מסורתי עם המורה לִין גִ'ינְג-שַאן, עליו כתבתי לפני כמה מאמרים (ראה "הבא בתור הוא סוס"). יוּ חָאי שיחק תפקיד מפתח כשהוא נע על קו התפר בין אמנות לחימה מסורתית לספורטיבית. הוא יצר תבנית גמל שלמה תחרותית שהתפרסמה ברחבי העולם, ושימש כקפטן הקבוצה והמאמן של נבחרת אמנויות הלחימה באקדמיה לספורט של שַאנְדוֹנְג. בשנת 1974 היה אחד משגרירי הווּ שוּ בביקור ההיסטורי בבית הלבן. מיומנותו התגלתה מאוחר יותר כאשר לוהק בשנת 1982 לסרט פורץ דרך עם ג'ט לי הצעיר - "מקדש שַאוֹלִין" בתפקיד "שיפו".
תחילת המסע
יוּ חָאי נולד בעיר יַאנְטַאי, נמל צפוני של מחוז שַאנְדוֹנְג. הוא היה אחד מחמישה ילדים, אך אחיו ואחותו הגדולים מתו שניהם צעירים עקב בריאות לקויה ותנאים לא תברואתיים. כשנותרו רק אחיות צעירות יותר, יוּ חָאי ירש את התפקיד היקר ביותר במשפחה סינית בתור הזכר הבכור. אבל בדיוק כמו אחיו שנפטר, הוא היה ילד חולני. אביו היה עובד בחברת החשמל ונוצרי אדוק. למעשה, שמו של יוּ חָאי היה ווּ טִיאֶן-טַאנְג (טִיאֶן-טַאנְג פירושו "גן עדן" והוא שם נפוץ בקרב נוצרים סינים). מחשש לבריאותו והמשך השושלת, אביו שלח אותו לחבר נוצרי – המורה המפורסם של גמל שלמה מזרם שבעת הכוכבים לִין גִ'ינְג-שַאן. יוּ חָאי היה אז בן תשע בערך. בנעוריו למד מבעלה של דודתו גם גמל שלמה מזרם פריחת השזיף, ונחשף למיומנויות שונות של מתרגלים מקומיים. הוא החל לעשות לו שם בתחרויות מקומיות ושל המחוז, והחל לחשוב על קריירה בתחום אמנויות הלחימה.
מהפכת שנות השישים
מ-1960 עד 1962, סין עברה תקופה הרסנית המכונה שלוש השנים הקשות. נפילה מהקפיצה הגדולה של מאו, יחד עם רעב ארצי, הביאו לכשלושים מיליון בני אדם למוות ברעב. במהלך אותה תקופה, התפתחות אמנויות הלחימה נעצרה. אבל ככל שהמצב השתפר, סין עשתה את צעדיה הראשונים לקראת קיומו של הווּ שוּ המודרני. תרגילי חובה חדשים הוצגו, מהלכים אקרובטיים ואוויריים שונים ומשונים. ליוּ חָאי היה מבנה חסון כשל מתאבק, לא בדיוק הגוף הבנוי למטלות כאלו. בסופו של דבר נפצע בגבו, אולם למזלו זכה לטיפול בעיסוי וצמחי מרפא שהעמידו אותו על הרגליים. הוא התייעץ עם המורה שלו בנוגע לעתידו והחליט להמשיך תוך הוספת ריצה וטיפוס הרים לתפריט האימונים. בתחרות חשובה שהתקיימה בשנת 1963 זכה במקום הראשון בחרב וגמל שלמה. ב-1966 כבר הפך למנהיג הקבוצה ולמאמן הנבחרת הצעיר ביותר בסין.
חזרה למקור
למרות פרסומו של יוּ חָאי בעקבות הופעתו ב"מקדש שַאוֹלִין", הוא ירד מקדמת הבמה למשך כעשור, לדבריו בשל הפוליטיקה הפנימית של אמנויות הלחימה הנוגעת לתחרויות ומתן דרגות. לדוגמא –בסבב השני של קבלת דרגות דואן הגיש בקשה לדרגת דואן 8, אולם קיבל רק דואן 7, דרגה שלה זכו כבר תלמידיו. בכל אופן, יוּ חָאי לא בזבז את זמנו לריק. הוא התעמק בבודהיזם, שיטות לטיפוח הבריאות, ואמנות לחימה פנימית בשם "שש אחדויות שמונה שיטות". בסופו של התהליך שילב שיטה זו עם טאי צ'י בסגנון צ'ן ליצירת אמנות משלו.