❖ ריפוי, רגשות ומעשי קסמים | חלק שני
במידה ואנו מסכימים כי ללא התבוננות פנימה וגילוי מנעד הרגשות הפועמים בנו, הסיכוי לריפוי "חיצוני" לא יהיה שלם, הרי שמכאן הדרך סלולה לייסוד שיטות. אהובים עלי דבריו של וַאנְג פֶנְג-אִי [1] שפיתח שיטת תרפיה ששמה "טיפול במחלות באמצעות עקרונות הטבע הפנימי [2]".
שיטה זו מושרשת בשילוב של רעיונות ופרקטיקות מהבודהיזם, הקונפוציאניזם, הדאואיזם והרפואה הסינית. במהלך המאה האחרונה השיטה מתורגלת באזורים הכפריים של צפון מזרח סין על ידי מרפאים מקומיים שמשתמשים בהצלחה בסיפור סיפורים, הרצאות על מידות טובות, וידויים אישיים וקבוצה של חמישה מזמורים [שאנטינג] המבוססים על מודל חמשת המעברים [פאזות] כדי לשנות ולהפוך כל סוג של תהליכי מחלה בחולים המגיעים לבקש את עזרתם.
פסקה מדבריו מתוך פֶּתַח דָּבָר ל"שיח על שינוי הטבע הפנימי [3]": לכן אני כל הזמן אומר: דיבור הוא המפתח לפתיחת הלב [כלומר, תחושת אושר]. מחלות הלב האנושיות מובילות בהכרח למחלות הגוף. כשמדברים על זה בגלוי, ברגע שמחלת הלב נפתרת, מחלת הגוף דווקא משתפרת. 。所以我常“話是開心鑰匙”。人的心病，必引起身病。說開了，心病一了，身病也就好了
וַאנְג פֶנְג-אִי נולד בשנת 1864 במחוז לִיָאוֹנִינְג בצפון מזרח סין. משפחתו הייתה ענייה ולפיכך לא קיבל במהלך נעוריו חינוך פורמלי. הוא תואר כצעיר נדיב ונוח לבריות, בכל אופן בהיותו בן עשרים ושש חלה ונאלץ להישאר מרותק בביתו. הוא אובחן עם מוּרְסָה בבטן - אזור מוגלתי המוקף ברקמות מתות. המצב החמיר במשך חמש שנים עד כי כפסע היה בינו לבין המוות. עיקר הריפוי היה אצל המרפא המקומי, אולם מצבו הכלכלי היה כה רע עד שלא עלה בידו לשלם עבור מלאי צמחי המרפא שלו נזקק.
בהיותו בן שלושים וחמש פגש נווד בשם יָאנְג בָּאי [4] שסיפר לו את הסיפור הבא: "פעם היה ילד צעיר שחזר מבית הספר וסירב ללמוד. עם זאת, אמו החורגת הכריחה אותו לעשות זאת. הילד היה אומלל וקונן: "אם אמא שלי עדיין הייתה בחיים, היא לא הייתה מתייחסת אליי ככה, ואני לא אצטרך לעבור את הסבל הזה בגללך!" כתוצאה מכך האם החורגת הייתה המומה והרוסה. משרתת המשפחה הזקנה נכנסה לשיעור שלימד את הילד לקח חשוב: "אמך החורגת עובדת קשה מדי יום כדי לפרנס את חייך ולשלם לך שכר לימוד מאז מות אביך, זו הסיבה שאתה לא צריך להגיד לה מילים רעות כאלה. הילד הקטן הבין שהוא לא נהג כהלכה ושרגשותיו השתלטו עליו, ומיד אמר שהוא מצטער. אמו החורגת שמה לב לחסרונה שלה, והציעה גם התנצלות".
למרות שהסיפור נשמע פשטני וישיר הייתה לו השפעה עצומה על וַאנְג פֶנְג-אִי שהפך מודע להשלכות של רגשות על מצבו הבריאותי שלו והחל להפיץ את משנתו: האציל אינו מתלונן על חוסר סְגֻלָּה ומִדָּה טוֹבָה [מאשים את טיפוח העצמי] בֶּן-בְּלִיַּעַל מאשים אחרים [על טעויות שעשה בעצמו]. 。君子无德怨，小人有过怨他人
עוד מדבריו של וַאנְג פֶנְג-אִי [5]: כשהלכתי מחצית מהדרך, לפתע אבדו כוחן של ארבעת הגפיים והתמוטטתי על הדרך. חשבתי בלבי: 'איך זה יכול לקרות? איך זה שאני לא יכול לזוז? האם יש לי מחלות ממושכות ואני כמעט בנקודת המוות?' נזכרתי באלוהות המגיפות שירדה למזבח וציוותה: 'אנשים מפחדים ממני, רוח המגיפות', אבל רוח המגיפות עצמה עדיין מפחדת מאנשים ישרים והחסידים. 'מדוע קיבלתי את המגיפה? האם עשיתי דבר מה פסול והרוח השמימית אינה נותת לי לזוז?'...
走在半路上，忽然四肢無力，倒在了路上。我心想：這是怎麼回事？怎的不能動了呢？病得快要死了？我想起神壇上瘟神爺降諭說：“人怕我瘟神，瘟神還怕忠孝之人。”我為什麼得了這瘟病呢？是哪件事做錯了，老天爺不讓我動了呢？
oOo
1. Wang Fengyi 王鳳儀 1864-1937 2. Xing liliao bing 性理療病 3. Wang Fengyi (trans. Johan Hausen & Jonas Akers). Discourse on Transforming Inner Nature: Hua Xing Tan, 2018. 4. Yang Bai 楊柏 5. Wang Fengyi Yan xing lu 王凤仪言⾏录 [The Record of the Words and Deeds of Wang Fengyi].
The Chinese Overseas Publishing House, 2012.
