❖ טבעי, "כך מעצמו"
לתנועה ודממה אין התחלה [ואין סוף],
לבצע שינוי ללא סיבה כלל;
קשה להבחין אם זה אֲמִתִּי או זִיּוּף,
[כל פעולה] לֹא-רְצוֹנִית, "כך מעצמה".
动静无始，变化无端；
虚虚实实，自然而然。
התפיסה הדאואיסטית הייתה רקע לכל תפיסת עולם שהתקיימה בסין. הדאואיזם נוטה לתואם עם הטבע, לעתים עד כדי עוינות לתרבות "ממוסגרת". המשפט "בקונפוציאניזם יש לזכור, בדאואיזם יש לשכוח" מדגים זאת יפה. אופיינית לדאואיזם העממי היא חתירה לעל-טבעי ולאלמוות באמצעות תרגול גופני, וגם טכניקות אלכימיות שונות.
המונח דְזְה רָאן [1], "כך מעצמו", הוא אבן יסוד ורכיב ליבה בדאואיזם ומשמעו – טבעיות, ספונטניות, אבולוציה עצמית טבעית, קיום לשם קיום בעזרת התנתקות מהשפעות שאינן טבעיות. על האדם להתאים את עצמו למקצב הטבעי של הטבע – להיות קיים רק כדי להיות קיים, דרך פעולות שנעשות ללא כבלי התרבות. האֵטִימוֹלוֹגְיָה של הסימנית כוללת את החלק דְזְה 自 שמשמעותו "עצמי; טבעי" ואת החלק רָאן 然 שמשמעותו אף [האיבר]; זְכוּת; צֶדֶק; טוֹב, היבט נכון מבחינה מוסרית. בתרבות הסינית האף הוא מטאפורה להשקפת עולמו של הפרט.
כי האדם עץ השדה
מטאפורה של הטבעיות הזו היא גוש עץ לא מגולף. במצבו המקורי, הבלתי מזויף, לעץ יש תכונות מובנות משלו. זוהי חתיכת עץ פשוטה כאשר לא נוגעים בה משמע פשוט להיות עץ. אם מגלפים את העץ הוא יכול להיות כפית או כלי אחר. המטאפורה הזו מרמזת על האופן שבו אנחנו מבצעים בדרך כלל תנועות וטכניקות, במקום לתת להן לזרום באופן טבעי. נראה שזו התקדמות למידה שכיחה. המורה מראה תנועה, והתלמיד מחקה אותה. התלמיד מנסה לזוז כשהמורה זז. התלמיד ממקם את תנוחות גופו ותנועותיו, חושב, זוכר ומנסה להעתיק את המורה. לאחר חיקוי מספיק טוב של המורה, התלמיד מקווה להגיע לשלב למידה נוסף. לאחר מספר שנים של תרגול, התלמיד לא יצטרך לחשוב כל כך על הפרטים הרבים של כל תנועה. חשיבה משבשת את התנועה בדומה למַפסֶלֶת המגלפת בעץ.
מי שכפי הנראה טבע את המונח הוא דמות מפתח בפילוסופיה הדאואיסטית - לָאוֹ דְזְה, החכם לָאוֹ, אַרכִיבָר קיסרי בשושלת ג'וֹאוּ שחי בתחילת המאה השישית לפני הספירה, אם כי, כרגיל, קיומו מוטל בספק. מסופר כי באחרית ימיו, ברצונו לפרוש מחברת בני אדם, רכב על תְּאוֹ למערב. בדרכו נעצר על ידי שומר הגבול המערבי והתבקש להעלות את תורתו על הכתב, והתוצאה היא הספר "דָאוֹ דֵה גִ'ינְג" או ספר מהות הדרך. דָאוֹ פירושו בסינית דרך, אורַח; דֵה פירושו מהות, סגולה, מעלה, תכונה, איכות, עוצמה, גִ'ינְג פירושו ספר חשוב או כתב מופת.
ברחבי סין לדאואיזם כדת ואמונה היה פן עממי שבא לידי ביטוי בפנתיאון גדול של ישויות, אלים ושדים דאואיסטים ובאגדות וסיפורים רבים. הגישה העממית שהשתרשה בצורה העמוקה ביותר, ראתה בכוחו של הטבע ביטוי וכוונה באמצעות סוכנים - אלים, כישוף ורוחות. לצד הגישה העממית קיימת בדָאוֹ הגות אחדותית של כוחות מאזנים ומשלימים הנקראים יִין ו-יָאנְג שיש לשאוף לשמור על האיזון ביניהם. דְזְה רָאן וטִיאֶן רָאן [2] הם מושגים קשורים. טִיאֶן רָאן מתייחס לדבר שנוצר על ידי השמים, או גן העדן, שבסופו של דבר אינו נוגע בהשפעה אנושית, דבר המאופיין במלואו על ידי דְזְה רָאן. שני המונחים משמשים לפעמים לסירוגין. ניתן לומר שעל ידי השגת דְזְה רָאן, האדם מתקרב למצב של טִיאֶן רָאן.
oOo
1. ziran自然
2. tianran 天然
