❖ הקרב הגדול
פרק נוסף בתולדות הקרבות הגדולים. הפעם לא נתייחס לרמה הטכנית של הקרב, משום שלמרות שברור שלא מדובר על משהו בלתי נשכח, הרי שברמת הבאז התקשורתי מדובר כאן על מגה-אירוע.
הזמן: השביעי לינואר שנת 1954. המקום: המושבה הפורטוגזית מקאו, בה לא חלו שום מגבלות של החוק על קיום אירוע מסוג זה. שני מורים ידועים, שכל אחד מהם היה בעליו של בית ספר לאומנויות לחימה עולים לקרב "פתוח" בעל חוקים מוגבלים. הראשון; ווּּ גוֹנְג-אִי [1] מורה טָאי-גִ'י צ'וּאַן בסגנון ווּ, השני ; צֶ'ן קֵה-פוּ [2] מורה מסגנון עגור לבן טיבטי. מה הייתה מטרת הקרב? כפי הנראה משיכת תלמידים נוספים, כלומר, בסופו של דבר אירוע שיווקי.
מי היו השניים?
ווּּ גוֹנְג-אִי רכש לעצמו שם עוד כשהתגורר בסין, ולאחר מכן כשהתיישב בהונג קונג. משפחתו הייתה בעלת שורשים מנצ'ואים ואביו, ווּ גִ'יאֶן-צ'וּאַן [3], היה מייסד סגנון ווּ. ווּּ גוֹנְג-אִי שהיה הבן הבכור למד הן מאביו והן מהמורה יָאנְג שָאוֹ-חוּאוֹ [4] שנודעו ב"מבנה הקטן". הוא נודע במספר שינויים טכניים שהכניס לתבנית, דוגמת דגש יתר על מבנה או מעגל קטן, עמידות מעט יותר גבוהות, צמצום המרווח בין הרגליים לעמידות צרות יותר ועוד. יש הרואים בו את "שומר השער" של הסגנון החל משנת 1942 ועד פטירתו בשנת 1970.
צֶ'ן קֵה-פוּ
צֶ'ן הצעיר נודע בזמן מלחמת סין-יפן כשאימן, יחד עם אומני לחימה נוספים, קבוצת חיילי עלית, במיוחד בלחימה בחרב בעלת מידות קטנות. קבוצת הקומנדו נודעה בפשיטות ליליות. בהמשך היגר להונג קונג שם הקים בית ספר לעגור לבן טיבטי. בשנת 1972 היגר לסידני, אוסטרליה, שם הקים בית ספר בינלאומי לעגור לבן.
בשנת 1953 ווּּ גוֹנְג-אִי, שהיה אז באמצע שנות החמישים לחייו,, יצא בקריאת תגר פומבית לצֶ'ן קֵה-פוּ, שהיה צעיר ממנו בעשרים שנה לערך. צֶ'ן נענה להזמנה לקרב בן שלושה סיבובים. הוחלט שכל ההכנסות יתרמו למטרות צדקה, וליתר דיוק לשיקום בית מחסה מפורסם שעלה באש. הבמה אורגנה בדומה לאירוע אגרוף, ועל הקרב הוטלו מגבלות רבות של טכניקות אסורות, בהן בעיטות, הטלות ובריחים. לקרב שארך פחות משני סיבובים מלאים הגיעו עשרת אלפים צופים נלהבים. במהלך הסיבוב השני, לאחר שצֶ'ן נחבט באפו, בצירוף עבירות הדדיות, השופטים החליטו על עצירת הקרב והכריזו על תיקו. הדבר נועד להבטיח שאיש משני המתמודדים לא "יאבד פנים". שני המתמודדים הזמינו את פמליות המלווים לארוחה חגיגית. למרות הרמה הטכנית הירודה, תלמידים חדשים נהרו לפתחו של ווּּ גוֹנְג-אִי והוא זכה ל"הטבות" שונות כגון חוזה העסקה להוראה שקיבל בנו [5] במשטרת קולון.
לסיום: שימו לב לפנינה הבאה. בהקדמה לקרב נראים דוֹנְג יִינְג-גִ'יֵה [6], מתלמידיו המתקדמים של יָאנְג צֶ'נְג-פוּ [7] ומי שנודע כיוצר "התבנית המהירה", משתעשע עם מורה סגנון טפרי העיט לַאוֹ פַאט-מַאן [8]. כפי הנראה השניים מנסים להבין את כללי הקרב...
oOo
1. Wu Gongyi 吴公仪1898–1970
2. Chen Kefu 陈克夫 1918-2013
3. Wu Jianquan 吳鑑泉1870–1942
4. Yang Shaohou 楊少侯 1862-1930
5. Wu Dakui 吳大揆 1923–1972
6. Dong Yingjie 董英傑 1897-1961
7. Yang Chengfu 楊澄甫 1883-1936
8. Lau Fat Man 劉法孟