איך כולם נוסעים להם מקומות שמורים ולי אין לאן לחזור, אין לאן לחזור הגולה | דודו טסה האורח שלנו היום הוא דָּא לִיוּ. אם מדברים על מורי טאי צ'י משפיעים בארה"ב הוא לבטח אחד מהם, בתקווה שתלמידתו הישראלית - הלא היא נועה בן אורי, תוכל לתקן, להרחיב ולהביא ניצוצות של אור מאותה תקופה. לִיוּ דָּא-לִיָאנְג [1], המכונה בדרך כלל דָּא לִיוּ, היה מורה טאי צ'י סיני שהושפע בעיקר מדאואיזם. הוא נולד בבייג'ינג בשנת 1906. בנוסף לטאי צ'י לימד גם צ'י גונג – דוגמת "שמונה חלקי רקמת המשי" הן בישיבה וה

בתנועה כל הגוף כענן מרחף קל וזורם ללא הרף 動中全身輕靈，如雲飄蕩，不著力，不僵滯。 פסקה המיוחסת לגַ'אנְג סַאן-פֶנְג | "טָאי-גִ'י צ'וּאַן גִ'ינְג - כתבי המופת".תרגום: דוד מיכאלי. זרימה ללא הרף היא דימוי אופייני בטָאי-גִ'י צ'וּאַן. ברשותכם נסתפק בשיבוש הנפוץ טאי צ'י. קיימים דיונים שונים על המהות האמיתית, או מקומה של אומנות זו בכלל בחיים המודרניים. ברצוני להתייחס למשפט קצר בסרטון על פיו טאי צ'י היא אמנות לחימה. אציין כי רוב המתרגלים שאני מלמד - בין אם צ'י גונג ובין אם טאי צ'י, לא שמעו מעולם שזו במק

הגדרות מילוניות למונח ווּ גִ'י wuji 無極 ווּ משמעו ללא, לא, "אין יש", מאומה, כְּלוּמִיּוּת, אפסיות 無 גִ'י משמעו טוּר הָרִים; תֶּלֶם, חָרִיץ, ציר כדור הארץ, הנקודה הגבוהה או הקיצונית ביותר, אינסוף או דבר חסר גבול 極 מודל קוסמולוגי בשם "תרשים הציר העילאי" נפתח בווּ גִ'י, המיוצג בצורת עיגול ריק. זהו מונח המבטא את המצב הראשוני ביותר ביקום ויכול להתפרש כמצב של קיום שבו כל "הדברים" ממוזגים עד היותם חסרי זהות וחסרי שם בתוך השלם. לפיכך, בניגוד לכמה פירושים מערביים למונח זה, ווּ גִ'י אינ

כידוע, למרות שאני מתכנן להעלות מדי פעם מאמר חדש, המחשבה נקטעת בהודעה על פטירתו של מָאן דְּהוּ כזה או אחר, כך שחלק לא מבוטל מהמאמרים באתר הם מסע פרידה. הפעם נפרדים מטים טָאקֶט, אושיית JKD, שנפטר בשנתו בתאריך 23 לאוקטובר, שנת 2025, בגיל שמונים וארבע. טאקט החל לתרגל אומנויות לחימה כשהוצב בטאיוואן בשנת 1962 בזמן ששירת בחיל האוויר של ארצות הברית. על פי תיאורו, במהלך שלוש שנותיו בטאיוואן הוא למד שִׂינְג-אִי צ'וּּאָן, טָאי-גִ'י צ'וּאָן, שאולין צפוני ודרום, עגור לבן וקונג פו בסגנון ק