❖ חלום יוסף
פרעה מספר ליוסף את חלומו:" וַתָּבֹאנָה אֶל קִרְבֶּנָה וְלֹא נוֹדַע כִּי בָאוּ אֶל קִרְבֶּנָה"
הספר "שיטות אימון של 72 אמנויות שָאוֹלִין, נכתב בידי גִ'ין אֶן-ג'וֹנְג (גִ'ין גִ'ינְג-ג'וֹנְג) ויצא לאור בעיר טִיאֶנְגִ'ין, שנת 1934. על-פי המסופר במבוא, המחבר זכה לברכתו של ראש מנזר שָאוֹלִין שְה מִיָאוֹ שִׂינְג, מי ששימש כראש המנזר בשנים 1923-1927. טוב, צר לי לתהות על קנקנה של האמירה הזו – זה לא מסתדר לי בשום פנים ואופן עם התאריכים. לצערי, שמו של ראש המנזר שהפך לזצ"ל בשנת 1927 ידוע בעיקר בשל הסיפור על הפגיעה האנושה במנזר, אלא אם הוא שלח את ברכתו מגן העדן.
מנזר שָאוֹלִין, שנתפס כמייצג מרכזי של הבודהיזם, נפגע ממדיניות אנטי בודהיסטית של הממשל הסיני. בעימות שהתחולל בין הממשל הרפובליקני לצבאות מקומיים, ראש המנזר שְה מִיָאוֹ שִׂינְג תמך במצביא מקומי תומך מסורת בשם ווּ פֵיי-פוּ, שכוחותיו פעלו באזור חֵנַאן. מִיָאוֹ שִׂינְג מתואר כאמן לחימה מהולל שהצטיין גם באמנויות קלאסיות אחרות כמו ספרות, אך גם כאדם שחטא בגאווה ורצון להסתופף בחיק אנשים מפורסמים. כאשר ראש המנזר הודיע על הצטרפותו לכוחותיו של ווּ פֵיי-פוּ, מינה אותו הנ"ל למפקד אזורי ולמפקדו של הגדוד הראשון של הנזירים-חיילים משָאוֹלִין בחֵנַאן. באביב 1927, שְה מִיָאוֹ שִׂינְג מצא את מותו בגיל שלושים ושבע, כאשר כוחותיו נתקלו בכוח צבאי רפובליקני בפיקודו של רֶן יִינְג-צִ'י. גופתו הושבה ע''י הנזירים לקבורה בגבעה הצפונית שבשטח המנזר.
סוף סיפור: בשנת 1928 בחודש מרץ, פַאן ג'וֹנְג-שִׂיוּ פלש לעיר דֶנְג-פֶנְג ולשטחים נוספים במחוז חֵנַאן שהיו תחת שליטתו של המצביא פֶנְג יוּ-שִֹיָאנְג "הנוצרי". פֶנְג ראה בנזירי שָאוֹלִין שיצאו להגנת המנזר, כוח היוצא נגדו, תומך ביריבו ופוגע בשליטתו במחוז, לפיכך הורה לקצין מכוחותיו בשם שְה יוֹאוּ-סַאן להרוג את הנזירים ולהרוס את המנזר. בקרב נהרגו כמאתיים נזירים, כמעט כל שוכני המנזר, פַאן הובס, ושְה יוֹאוּ-סַאן שילח אש במנזר ב-15 למרץ, 1928. "מצבת הזיכרון של שָאוֹלִין" משנת 728 העוסקת בלחימת הנזירים בזמן שושלת טַאנְג נפגעה ונהרסו חלק מהמגדלים העתיקים והאולמות.
חזרה לספר... על-פי המוצג בספר המחבר למד סגנונות שונים לפני שהפך לתלמידו של ראש המנזר מִיָאוֹ שִׂינְג, עמו למד את תרגול "אגרוף הקדושים" ונחשף לכתבים העתיקים של המנזר. "אגרוף הקדושים" הפך עם הזמן למונח גנרי הכולל את כל סוגי התרגול הקרויים על שמם של אותם "קדושים" או בּוֹדְהִיסַטְוָוה - "אנשים בעלי רוח הדרך" או "אלה אשר הווייתם היא עֵרוּת", דמויות המשקפות באישיותן, התנהלותן ומעשיהן, אידאלים מרכזיים להגות ולתרגול הבודהיסטי, התנהגות בכבוד ואהבה כלפי כל היצורים.
שיטות התרגול המוצגות בספר מתמקדות בחלקים פחות מוכרים של התרגול, אם כי כרגיל במחוזותינו, הסופר נוטה להשתמש יותר מדי פעמים במילים "מסתורי" או "סודי". אלה כוללים מיומנויות בסיסיות החל מעמידת סוס, המכונה כאן "מיומנות עַמּוּד הַתָּוֶךְ כאבן", וכלה בחבטות שונות ומשונות עם חלקי הגוף השונים, כולל הראש, בעצמים ועזרים מסוגים שונים. בנוסף, הסופר הנכבד אינו חוסך שבטו משלל תרגולים העלולים לגרום לפציעות ומצרף תמונות חינניות שהצופה בהן ישמח לעבור במהירות לאמנות מזיקה פחות כגון קליגרפיה.
oOo
1. Jin Enzhong 金恩忠. Shaolin qishier yi lianfa 少林七十二艺法 (Shaolin 72 techniques).
Tianjin: Cheng wenhou shuju, 1934.
2. Shi Miao Xing 釋妙興1891-1927
3. Wu Peifu 吴佩孚1874-1939
4. Ren Yingqi 任應岐 1892-1934
5. Feng Yuxiang 冯玉祥1882–1948
6. Fan Zhongxiu 樊鐘秀 1888-1930
7. Shi Yousan 石友三 1891-1940
8. Guoshu zhoukan 国术周刊
9. Luohan Quan 罗汉拳
10. Shi Zhu Gong 石柱功
