❖ פורצת גבולות
מתי נתקלתם במקרה בו הרפואה הסינית פורצת את גבולות המקצוע והופכת לדרמה טלוויזיונית סוחפת ?
הסדרה "הרופאה הקיסרית", הידועה גם כ"אשת הרפואה משושלת מִינְג [1]", משנת 2015, מביאה למסך את אחת הרופאות המפורסמות ביותר של שושלת מִינְג, הלא היא טַאן יוּן-שִׂיאֶן [2].
הסדרה מספרת את סיפורה של משפחת טַאן שמקצוע הרפואה זורם בעורקיה, והאבות הקדומים היו רופאים קיסריים. מזימות ותככים גורמים לכך שחצר הקיסרות לא מאפשרת להם לעסוק יותר ברפואה. הבת הצעירה לומדת בחשאי את דרכי הריפוי מסבתא, ועוזרת לפשוטי העם להחלים ממַגֵּפָות וחולי. מכאן ואילך הסדרה עוקבת אחר גדילתה ומאמציה להפוך לרופאה.
המאה השש-עשרה הייתה מאה של התפתחות עירונית, עם חינוך, מסחר וחרושת שיצרה אווירה בורגנית, קשר בין-אזורי של תרבות וסחר, של פרסום ספרים, חיי רוח ובידור. בתקופת שושלת מִינְג שוכללה שיטת הדפוס המבוססת על אותיות מיטלטלות עשויות עץ וספרים רבים הודפסו במספר עותקים רב. ספרות קלאסית תורגמה ליוקרה חברתית וכוח פוליטי דרך שיטת הבחינות לשירות האזרחי [3]. הספרות, ובמיוחד הרומן המקומי, הגיעה לפלחים חברתיים שונים, במיוחד מעמד הסוחרים העירוני ונשים. האופרה הסינית פרחה גם היא. בתקופה בה הלכות מוסר קונפוציאניות שיחקו תפקיד מכריע בחיי היום יום ומעמד האישה לא היה ברומו, סיפורה של טַאן יוּן-שִׂיאֶן היה כמו אור באפלה.
טַאן יוּן-שִׂיאֶן האמיתית חיה בשנים 1461-1554. היא קיבלה את הידע הרפואי מסבא וסבתא, הייתה אם לארבעה ילדים, ושילבה בין חיי משפחה וקריירה. היא התחילה בטיפול בילדיה שלה, ובשיטות אבחון ודופק עם סבתא. בהמשך טיפלה בנשים שסבלו ממגוון מחלות, בעיקר כרוניות (אֵבְּרֵיי, 2009) [4]. מכתביה עולה כי הסיבה לחלק מתחלואים בהם טיפלה נבעו מעומס יתר בעבודה של אותן נשים. אלה כללו אי סדירות במחזור החודשי, הפלות חוזרות, עֲקָרוּת, תשישות לאחר לידה, או מחלות שהיו משותפות לשני המינים (גֶ'נְג גִ'ין-שֶנְג,2007) [5].
ד"ר טַאן טיפלה בעיקר באזור בו התגוררה, בבני משפחה, קרובים ומכרים. בנוסף, התפרסמה כאישה הראשונה בסין שכתבה ותיעדה את שיטות הריפוי שלה, שכללו גם מרשמי צמחים ושימוש במוקסה.
בספר שנקרא "תיעודים מגוונים של רופאה-אישה" [6], תיעדה ד"ר טַאן שלושים ואחד סיפורי מקרה. ג'וּ אֶן [7] כתב במבוא:
"ד"ר טַאן טיפלה בעיקר בנשים ולפיכך התיעוד משקף את הפתולוגיות של נשים מטופלות שייתכן ומטפלים אחרים לא נחשפו אליהן. באותה עת, מטופלות עשירות לא יכלו לבקר רופא מבלי שאב, בעל, או בן יהיו נוכחים בטיפול. צניעות נחשבה למעלה מוסרית חשובה ביותר. הרופא תשאל את הבעל וייתכן ולא ראה כלל את פני המטופלת, וכמו כן נדרש לאישור על מנת לקחת דופק. טַאן, בהיותה אישה, זכתה לאינטימיות גדולה יותר עם המטופלות ולפיכך לאבחון טוב יותר. כפי ששמעתי מרופאים גברים הם העדיפו לטפל בגברים. אין הדבר נובע מכך שאינם יכולים ללמוד רבות בגלל מחסומי האתיקה, אלא משום הטבע השונה בין המינים. הרופאה האישה, יודעת את טבעה, ולפיכך יכולה להבין את טבע המטופלות ולהוביל להצלחה טיפולית".
באחד המקרים בספר מתוארת אישה שלקתה בבעיות כבד בעקבות כעסים על בעלה שהתקדם במעמד החברתי הודות לעושר שצבר ולקח לו פילגש. מקרה אחר מתאר אישה החרדה לנישואיה משום שלא ילדה בן זכר וחששה שמה בעלה ייקח לו פילגש. במקרה נוסף מתוארת אישה עשירה שהביאה לטיפול את בתה בת השמונה שסבלה משלשול מתמשך. כשד"ר טַאן שמעה כי היא הייתה בת יחידה חשבה לעצמה: "פינוק מוביל לאכילת יתר ותזונה לא מאוזנת שקרוב לוודאי יובילו לשלשול". היא טיפלה בה באמצעות מוקסה ורשמה לה גלולת בָּאוֹ חֵה [8] המיועדת לקלקול קיבה. הנערה נרפאה כעבור ימים ספורים.
טַאן יוּן-שִׂיאֶן נתקלה בקשיים בהוצאת הספר לאור, שבסופו של דבר יצא לאור בעזרת בנה. היא נפטרה בגיל תשעים ושלוש, גיל מופלג באותה תקופה.
oOo
1. Mingdai nu yishi 明代女醫師 (The Imperial Doctress')
2. Tan Yunxian 谈允贤 1461-1554
3. keju 科舉
4. Ebrey, Patricia Buckley. “East Asia: A Cultural, Social, and Political History, Volume II: From 1600". Boston, MA: Houghton Mifflin Company, 2009.
5. Chinese: Zheng Jinsheng. “Female Medical Workers in Ancient China”, 2007.
6. Tan Yunxian 谈允贤. Nu yi za yen 女醫雜言.
English: Wilcox, Lorraine ( trans.) "Miscellaneous Records of a Female Doctor".Portland, OR: The Chinese Medicine Database, 2015.
7. Zhu En朱恩
8. baohe wan保和丸
