❖ אקסודוס פרק שני ||
מִשְׁלַח יָד: דְּמֵי חָסוּת ושאר מַרְעִין בִּישִׁין
נשק: קר וחם
בפרק הקודם הזכרנו את הטונגים, אותן כנופיות שפעלו בתוך צ׳יינה טאון. טוֹנְג, או במנדרין: טַאנְג堂 , הוא סוג של ארגון שנמצא בקרב מהגרים סינים המתגוררים בעיקר בארצות הברית. פירוש המילה הוא "אולם" או "מקום התכנסות". ארגונים אלה מתוארים כחברות חשאיות או אחווה מושבעת ולעתים קרובות קשורים לפעילות פלילית. בשנות התשעים, ברוב הרובע הסיני האמריקני, ניתן היה למצוא בקלות אולמות הקשורים לפשע המאורגן הסיני. עמותות אלה מספקות שירותים חיוניים לקהילות בצ'יינה טאון כמו ייעוץ למהגרים, בתי ספר סיניים ושיעורי אנגלית למבוגרים. הטוֹנְג פוסע בעקבות העקרונות של אגודות חשאיות בדרום סין.
לאחר התיישבותם בסאן פרנסיסקו ובערים אחרות בקליפורניה, עמדו עובדים סינים בפני עוינות מצד עמיתיהם האמריקאים שחשו מאוימים על ידי נכונותם לעבוד בשכר נמוך יותר. כאשר איגודי עובדים ועובדים זועמים הפכו לאגרסיביים יותר, סינים רבים חשו לחץ לעזוב ולצאת מזרחה, שם שמעו שהחיים יהיו פחות מסוכנים. כתוצאה מכך, מהגרים סינים רבים עברו לערים כמו ניו יורק, פילדלפיה ובוסטון. הטוֹנְג הראשון בארצות הברית נוסד בסאן פרנסיסקו בתגובה לעוינות המוזכרת. במהלך פרוץ מגפת הדבר בצ'יינה טאון בסן פרנסיסקו בשנות ה -20, שש החברות הסיניות המליצו על תכנית חיסון לעובדיהם ולחברי הטוֹנְג. תושבים סינים רבים שפקפקו ביעילותם סירבו לחיסונים. כמה טונגים הרחיקו לכת עד כדי איום לאלה שחוסנו, כמו גם על ההנהגה הסינית שאישרה זאת. אנו ברי מזל שיש לנו מספר מסמכי מקור ראשוניים המתייחסים לארגון החברתי של אלימות בקהילה זו. מלחמות טוֹנְג משכו לא מעט תשומת לב, והם דוגמה מעניינת לאופן שבו אלימות יכולה להתפשט דרך מערכות צפופות של רשתות חסות שהיו חשובות כל כך לחברה הדרומית בסין.
מה היה הקשר המורכב, לעתים קרובות נסתר, בין התפתחות אומנויות הלחימה הסיניות המודרניות ונשק חם? מקובל לעיתים קרובות כי בתי הספר המסורתיים ללחימה בידיים מייצגים גוף עתיק של ידע צבאי, המיועד ליישום בשדה הקרב. עם הופעתם של כלי נשק חמים וזולים, אומנויות הלחימה איבדו את ראשוניותן. הן נחשבו למיושנות, נדחקו לעולם משני של מסורת, כושר גופני ושמירה על ידע תרבותי. כמובן שיש בעיה בטיעון זה. אומנויות הלחימה הסיניות "המסורתיות", כפי שהן קיימות כיום, נוצרו כמעט לחלוטין לאחר הופעת כלי נשק חמים. בפועל כלי נשק מהווים טכנולוגיית שדה קרב דומיננטית מאז שושלת מִינְג לערך, תקופה בה הסינתזה המודרנית של כישורים שאנו חושבים עליהם כיום כ"אומנויות הלחימה "התחברו לראשונה. כמו כן שתי הטכנולוגיות הללו התקיימו יחד בחלק גדול משושלת צִ'ינְג. יתר על כן, נראה שהם צדדים משלימים ולא תחליפים.
"תוספת של דו"ח מפקד המשטרה" היא רשומה מעניינת ביותר של נכסים שלא נדרשו על ידי העירייה. זה כולל את התוכן של ארון הראיות של המשטרה. כל רשומה ברשימה כללה מספר מלאי, תאריך רכישת הפריט, שם האדם שאליו השתייך או שהוחרם (הדוח כולל גם ראיות פליליות וגם אבדות) ותיאור קצר של הפריט. לרוע המזל, הרשימה מסודרת בצורה לא מובנת מאליה. נראה שמדובר במלאי פשוט של חדר שבו חפצים דומים מקובצים בצורה אקראית ואז מקוטלגים מימין לשמאל. למעשה, עלה החשש כי "מספרי הפריטים" הכלולים בדו"ח הם בדיה שנוצרה לפרסום מכיוון שלכאורה אין להם שום קשר לאופי החפץ או למועד רכישתו. עם זאת, סוף הרשימה גילתה שיש לא מעט כלי נשק שהוחרמו כראיה, שרבים מהם הגיעו מתושבי צ'יינה טאון. אלה היו מעורבבים עם כלי נשק שונים ופריטים שנאספו בשכונות אחרות ברחבי העיר, מה שמקשה על תמונה ברורה של המתרחש.
בתמונה: גנגסטרים סינים ונשקיהם, השבועון של הארפר, פברואר 1886.
