❖ הטיול הקטן

נראה כי התבוננות במרחב הקשר סין-אוקינאווה-יפן לא פוסק. המחקר המקיף ביותר נוגע לחיבור בּוּבִּישִי [1] שהופיע באוקינאווה כספר חסר שם ממקור סיני, ללא זהות מחבר או עורך. הספר הכיל לקט אקראי של שלושים ושניים מאמרים מועתקים שעסקו במסורות קרב של מחוז פוּגִ'יאֶן מתקופת שושלת צִ'ינְג. בין המאמרים הופיעו סגנון עגור לבן  מיוֹנְג-צ'וּן [2], סגנון אֶגרוֹף הנזיר, וכמו כן תרשימים אנטומיים, הגות, אסטרטגיות, טקטיקות הגנה ושירה הוראתית. 

בסרטון המצורף ששלח לי החבר אברהם גאון, יוצאים לדרך שני אמני לחימה ילידי שנת 1964:

הראשון - טָאטְסוּיָה נָאקַה [3]: מתרגל קראטה מזרם שוטוקאן הנושא דרגת דאן שבע, מורה במשרה מלאה בהתאחדות הקראטה היפנית, ושחקן ראשי במספר סרטים [4].

השני - טָאמוֹטְסוּ מִיָהִירַה [5]: יליד אוקינאווה שהחל את דרכו בקראטה מזרם שורין-ריו. כיום מלמד אומנויות לחימה סיניות, מורה ראשי בהתאחדות טִיאֶן שִׂינְג גִ'יאֶן באוקינאווה, תלמידם של וֶן גִ'ינְג-מִינְג [6] ולִיוֹ יוּ-חוּאַה [7] באוניברסיטת הספורט ווּ-חָאן שבמחוז חֶבֶּיי.

מושא המחקר העיקרי של המסע הוא סגנון חמשת האבות הקדמונים [8]. נראה כי למרות התיאוריות לפיהן סגנונות הקראטה האוקינאווים הם אלה שמקורן בסין, הרי שמר נָאקַה מוצא לא מעט פעמים נקודות השקה לסגנון שוטוקאן, וזה מעניין לכשעצמו. בכל אופן, מודה ומתוודה שעניין אותי במיוחד רגע אחד בסרט, דקה 12:43 כל שנותר הוא שמר סוּ דוֹנְג-צֶ'ן [9] שוודאי מוכר לחלקכם, יצא ממחבואו אחרי העץ ויחייך. האם יש קשר? האם מר מִיָהִירַה בז'קט האדום פגש בסוּ דוֹנְג-צֶ'ן והושפע ממנו בצורה מסוימת? כל זה דורש בילוש נוסף.

oOo

1. Bubishi 武備志

2. Yongchun Baihe Quan 永春白鶴拳

3. Tatsuya Naka 中 達也 b. 1964

4. Kuro Obi, High Kick Girl! and Karate Girl.

5. Tamotsu Miyahira 宮平 保 b. 1964

6. Wen Jing-ming 溫敬銘

7. Liu Yu-hua 劉玉華

8. Wuzuquan 五祖拳

9. Su Dong-chen 蘇東成

---