top of page

Recent Posts

Archive

Tags

RSS Feed

❖ נפרדנו כך, הייתה דממה

קהילת אמנויות הלחימה הסיניות איבדה בזה אחר זה שני ענקים. למרבה הפליאה, איש מהם לא תרגל אמנויות לחימה. הראשון הוא ריימונד צ'או מאן-וויי, מפיק סרטים הונג קונגי, שהיה אחראי לגל סרטי אמנויות הלחימה בקולנוע והעלאתו למעמד בינלאומי. כמקים חברת הסרטים גולדן הרבסט, הוא הפיק כמה מהכוכבים הגדולים ביותר בסוּגָה זו, בכללם: ברוס לי, וג'קי צ'אן. השני הוא גִ'ין יוֹנְג [1] - הסופר הפופולארי ביותר כיום בעולם הדובר סינית של הונג-קונג, טאיוואן, סינגפור ולאחרונה גם סין, שמו הבדוי של הסופר, העיתונאי והפוליטיקאי לואיס צָ'א. גִ'ין יוֹנְג נולד בשנת 1924 במחוז גְ'ה-גִ'יָאנְג. למשפחתו היו שורשים ענפים כמשפחה משכילה, לפיכך היה זה אך טבעי שיפנה ללימודי ספרות. בכל מקרה, ההיסטוריה זימנה לו דרכים פתלתלות. הוא סולק מבית הספר התיכון בעקבות נאומים חוצבי להבות כנגד הממשל, בהם הציג את עצמו כ"אנטי-פאודלי" ו"ליברלי", דבר שהמשיך כל חייו. כמו רבים אחרים נדד להונג קונג, אותה ראה כתחנת מעבר. בשנת 1959 ייסד את העיתון מִינְג בָּאוֹ, וכן פרסם חמישה-עשר רומנים בסוּגָת ווּ-שִׂיָא שזכו לתפוצה כבירה. ווּ-שִׂיָא היא סוּגָה של ספרות בדיונית סינית המתמחה בעלילות והרפתקאות אמנויות לחימה בסין העתיקה ומהווה חלק נכבד מהתרבות הפופולארית של מרבית הקהילות הסיניות בעולם. אנו מוצאים אותה כיום בסרטים וגם באמנות, קומיקס, תיאטרון ומשחקי מחשב. המונח ווּ-שִׂיָא מורכב מהמילה שִׂיָא (מכובד, אבירי, נאצל), שהיא הפילוסופיה של האביר הנודד, ומהמילה ווּ (צבאי, מלחמתי, קרבי). ההולך בדרך הקוד המוסרי של השִׂיָא מכונה לעתים "איש חרב", למרות שאינו אוחז או משתמש בהכרח בחרב. לרוב גיבורי הווּ-שִׂיָא אינם משרתים אדון, מחזיקים בכוח צבאי או משתייכים למעמד גבוה. תכופות הם מגיעים ממעמד חברתי נמוך ונוהגים בדרך כלל בקוד אבירות של תיקון עוולות והיחלצות לעזרת חסרי ישע ומדוכאים. מסורת הווּ-שִׂיָא מקבילה לקוד הבּוּשִידוֹ (אורח או דרך הלוחם) של דמויות הסמוראי היפני, האביר האירופאי וגם האקדוחן ההוליוודי. בעלילת ווּ-שִׂיָא טיפוסית הדמות הראשית היא של עלם צעיר הנקלע לטרגדיה, דוגמת אובדן אהוביו. הוא עובר הרפתקאות, מתנסה בפורענויות ומצוקות ולומד אמנויות לחימה מלוחמים שונים. במהלך העלילה הדמות הראשית הופכת ללוחם עוצמתי ההולך בדרך הקוד המוסרי של השִׂיָא, ומציע את יכולותיו באבירות לנפגעים מקרב נוודי הנהרות והאגמים. אחת ההשפעות הגדולות על גִ'ין יוֹנְג היה שִׂיָאנְג קַאי-רֶן [2], שעזב את משפחתו בתחילת שנות החמישים והפך לנזיר בודהיסטי. בשנת 1927 כתב את החיבור "ההתנסות שלי בתרגול טאי-ג'י צ'ואן [3]". בשנת 1957 התכוון לחדש את כתיבתו עם חיבור בשם "שיחות היסטוריות על אמנויות לחימה סיניות [4]", אך נפטר בטרם השלים את הכתיבה בגיל שישים ושבע. היכולת של שִׂיָאנְג קַאי-רֶן לעצב מחדש את עולמם של "נודדי הנהרות והאגמים" גרמה לסופרים ידועים דוגמת גִ'ין יוֹנְג לצקת תוכן של דמויות משלהם לתוך העולם הזה. גִ'ין יוֹנְג הלל אותו כאחת ההשפעות המוקדמות שלו ובשנים האחרונות קיימת מודעות הולכת וגוברת לתרומתו, הן בסין והן במערב. "הסייף הרוכב למערב על סוס לבן", או "הספר והחרב" של גִ'ין יוֹנְג הם דוגמאות מסוג זה. מרכיב אמנויות הלחימה תמיד קיים בסיפור ומרבית הדמויות שולטות באמנויות אלה.

oOo 1. Jin Yong 金庸 1924-2018 2. Xiang Kairan 向愷然 1890-1957 3. Xiangsheng lian taijiquan zhi jingan 先生練太極拳之經驗 4. Zhongguo wushu shihua 中国武术史话

 
Jin Yong

bottom of page