❖ צב השעה
גיבור הסיפור שלנו הפעם הוא צב, ולא סתם צב, אלא "צב הבְּדִיל", אולי בן דודו של הצב שזכה לאִצְטְלָה מסתורית בשיר הצריף של תמרי:
"וצב איטי ופיוטי
שמו הוא סוד ממש פרטי"
בשנת 1571 סיים המצביא המהולל צִ'י גִ'י-גוּאַנְג[1] את כתיבתו של החיבור "תיעוד מעשי של האימון הצבאי[2]", חיבור צבאי שאורכו תשע מגילות, ובנוסף תוספת של שש מגילות. בחלק הראשון של הספר, מתואר אימון החיילים. מודגש לא רק האימון הגופני אלא גם החוסן המנטאלי, כך שיחידה צבאית תכיל רצון וכוונה אחת. בחיבור מופיעים תיאורים של ציוד אותו נשאו חיילים בתקופת שושלת מִינְג. אחד החפצים תואר כ"צב הבְּדִיל[3]" (סינית: שִׂי בִּיֶה). שִׂי פירושו בְּדִיל או פח. בִּיֶה מתייחס לצבים רכים, משפחה של צבים החיים במים מתוקים, ונחשבים לאוכלי-כל. מדובר במיכל בדיל קטן שצורתו כשל צב, המיועד לנשיאת אבק שריפה. החיבור הסיני לא הכיל איור של "צב הבְּדִיל", אך למרבה המזל, הוא הופיע במלוא הדרו דווקא ביפן.
בשנת 1719 ראה אור ביפן חיבור בשם "אנציקלופדיה מאוירת של חפצים סיניים[4]", מלווה באיורים צבעוניים מעשי אומן של טַאצִ'יבָּאנָה מוֹרִיקוּנִי [5]. החיבור שימש כמקור מדויק לשמות ותיאורים של ציודם וכלי נשקם של הסמוראים, החל מבגדים טקסיים וכלה בציוד שנדרש לביצורים הרריים. כדאי לציין שכל הטכנולוגיה המוצגת מקורה בתקופת שושלת מִינְג, או מוקדם יותר. מוֹרִיקוּנִי ודאי שאב השראה מכתבים סינים שהגיעו ליפן, היות ומרבית האיורים היו שחזורים מתוך כתבים סינים צבאיים. גם מהדורות מאוחרות יותר בלטו ביופיין. בשנת 1848, יצאה לאור בעיר אדו שביפן מהדורה נוספת בעריכת יַאמַאוָוקִי מַאסַנוֹרִי[6], מלווה באיורים מרהיבים של קוֹבָּיַאשִי סוּקֶמִיצִ'י[7]. לאחרונה ראה אור תרגומו לאנגלית של עמיתי צֶ'ן גִ'יָא-אִי, וסוף טוב הכל טוב, זכינו לראות את צב הבְּדִיל.
תמונת צבע: מהדורה יפנית מרהיבה עם איורים של סוּקֶמִיצִ'י.
שחור-לבן באנגלית: סוף כל סוף זכינו לראות את צב הבְּדִיל המופיע בעמוד הימני, צד ימין למעלה.
oOo
1. Qi Jiguang 戚繼光 1528-1588
2. Lian bing shiji 練兵實紀
3. xi bie 錫鱉
4. Buki Nihyaku Zu; Chinese Tangtu xunmengtu hui 唐土訓蒙圖彚
5. Tachibana, Morikuni 1679–1748
6. Yamawaki, Masanori 山脇正準1809-1871
7. Kobayashi, Sukemichi 小林祐猷 fl. 1848
