מנסה עדיין להבין את ההיגיון העומד מאחורי המהלך הזה. מצד אחד מורה בן כמעט שבעים שאין לי מושג מה הרקע שלו בקרבות מסוג זה ושפורסם לכאורה כ"שומר השער" של סגנון זה או אחר. מצד שני וַאנְג צִ'ינְג-מִין, מתרגל סַאן-דָא עלום בן חמישים, שבלי להכיר אותו לעומק עסק מן הסתם רוב הזמן בהכנה למצבים כאלו. מה זה אומר? לא הרבה לטעמי, וחבל כמו שציין אחד הכותבים שחמד לצון כי מָא בָּאוֹ-גוּאוֹ הצליח לעצור מספר חבטות בעזרת פניו. אז מיהם גיבור היום החבול? מָא בָּאוֹ-גוּאוֹ [1] הוא לכאורה מייסד שיטה [

פרק נוסף בתולדות הקרבות הגדולים. הפעם לא נתייחס לרמה הטכנית של הקרב, משום שלמרות שברור שלא מדובר על משהו בלתי נשכח, הרי שברמת הבאז התקשורתי מדובר כאן על מגה-אירוע. הזמן: השביעי לינואר שנת 1954. המקום: המושבה הפורטוגזית מקאו, בה לא חלו שום מגבלות של החוק על קיום אירוע מסוג זה. שני מורים ידועים, שכל אחד מהם היה בעליו של בית ספר לאומנויות לחימה עולים לקרב "פתוח" בעל חוקים מוגבלים. הראשון; ווּּ גוֹנְג-אִי [1] מורה טָאי-גִ'י צ'וּאַן בסגנון ווּ, השני ; צֶ'ן קֵה-פוּ [2] מורה מסגנון