top of page

Recent Posts

Archive

Tags

RSS Feed

❖ בן אלמוות וחרב | חלק ראשון


"יש הרבה בני אלמוות בסין והרבה אגדות שקשורות בהם. חלקם חי בשמיים השונים וממלא תפקידים בחצרו של קיסר האִיחָד [1], המלכה אֵם מן המערב, ואלים נכבדים אחרים. אבל החביבים ביותר הם בני האלמוות שמסתובבים בעולם ועוזרים לבני האדם במצוקתם, ולפעמים אפילו מלמדים את מי שראוי לזה את סוד החיים הארוכים שאינם נגמרים לעולם. מבין אלה האחרונים יש מקום של כבוד לשמונה: שישה גברים, אישה אחת, ואחד שמינו לא ברור. הם חיו בזמנים שונים ובמקומות שונים, ולא נהיו לקבוצה אלא הרבה שנים אחרי שנעשו בני אלמוות" (דן דאור).


קבוצה אגדית במיתולוגיה הסינית, שזכתה להערצת הדאואיסטים, הם שמונת בני האלמוות [2]. כוחו של כל אחד מבני האלמוות מסוגל להפוך לכלי כְּלִי קִבּוּל [3], בעיקר לנוזלים, המעניק חיים או משמיד את הרוע. שמונת הכלים המאוגדים יחדיו מכונים "שמונה בני-אלמוות נסתרים [4]". השמונה מייצגים את הכוחות המגיעים עם התעלות מעל גבולות הקיום האנושי ונחשבים לסימני שגשוג ואריכות ימים, ולכן הם נושאים פופולריים באמנות.


המושג "שמונת בני האלמוות חוצים את הים [5] " מופיע בסיפור של כותב אנונימי מתקופת שושלת מִינְג. החבורה יוצאת בדרכה למצוא את אפרסק הקסמים [6] המעניק את מתת האלמוות, אולם נתקלת באוקיינוס. במקום לנוע דרך העננים, מציע מנהיג החבורה, לוּ דוֹנְג-בִּין [7], שהם יאחדו כוחות לשם החצייה. מכאן מקור האמרה "שמונת בני-האלמוות חוצים את הים, כל אחד מגלה את כוחו השמימי [8]". האמרה מתייחסת למצבים בהם כל המשתתפים עושים שימוש בכוחם להשגת מטרה משותפת.


הציור: "השחזת החרב"

האהוב בין השמונה הוא קבצן חִגֵּר ומורה דָאוֹ בשם לִי טִיֶה-גוּאָי [9] , הידוע כ"לִי קַב הברזל". זהו בן אלמוות חם מזג, אבל גם פטרון נדיב לחולים ונזקקים. הוא מתואר בדרך כלל כשהוא נושא דלעת על כתפו, ממנה הוא מחלק רפואה כדי לרפא את החולים. בציורו של האמן חוּאַנְג גִ'י [10] משושלת מינג, נראה לִי טִיֶה-גוּאָי הניצב בפֶּלֶג ומשחיז את חרב הפיפיות שלו על אבן. בפינה הימנית התחתונה ניתן לראות את הקַב שלו נשען על גדם או עץ.


oOo

1. yu 玉

2. baxian 八仙

3. faqi 法器

4. an baxian 暗八仙

5. baxian guo hai 八仙過海

6. pan tao hui 蟠桃會

7. Lü Dongbin 呂洞賓

8. baxian guo hai; ge xian shen tong 八仙過海,各顯神通

9. Li Tieguai 李鐵拐

10. Huang Ji 黃濟

 


bottom of page