חַכּוּ נָא עוֹד רֶגַע, חַכּוּ נָא בְּשֶׁקֶט, חַכּוּ בִּזְהִירוּת, הַמָּסָךְ יוֹרֵד. הַלַּיְלָה אֵינֶנּוּ רַק חֹשֶׁךְ עַל דֶּרֶךְ, לִפְעָמִים הוּא שִׁירִים וְנִגּוּן וָהֵד. הלילה הוא שירים | מילים: תרצה אתר. אני מניח שאתם יודעים או יודעות שממשיכים במסעות פרידה. טוני צ'וֹי [1], תלמיד דור תשיעי של שיטת גמל שלמה צפוני, לימד קונג פו בצ'יינה טאון, ניו יורק, למעלה מ- 50 שנה. לאחר שהיגר מהונג קונג לארצות הברית בשנת 1969, הוא השתמש באמנות הלחימה של גמל שלמה כדי לשמר את זהותו וכאמצעי

כל מי שביקר בטאיפיי – בירת האי טאיוואן, היה קרוב לוודאי בפארק הלאומי יָאנְג-מִינְג שָׁאן. בפארק נמצאת האוניברסיטה לתרבות סינית [1], אוניברסיטה פרטית שנוסדה בשנת 1962. הזכרתי אותה במאמרים קודמים בשל סיבה אחת ויחידה – המחלקה לאמנויות לחימה, הכוללת לא רק קונג פו אלא גם אמנויות יפניות דוגמת אייקידו וג'וּ-ג'וּטְסוּ. אז מה הסיפור? בעשור הקודם מורי הקונג פו הדרומי של טאיוואן הסכימו כמעט פה אחד להפסיק לאמן אנשים שהתחרו בתחרויות תבניות, ולמעשה הקימו מעין רשימה שחורה של מתחרים צעירים.

לא היום הכי משמח בהונג קונג בעקבות שריפת ענק. נכון לרגע זה כ-100 הרוגים, מאות נעדרים. הערכות ראשוניות: פיגומי הבמבוק ששימשו לשיפוץ הבניינים היוו זרז להתפשטות הלהבות. בעניין אחר - הונג קונג מציינת את יום הולדתו ה-85 של ברוס לִי עם תערוכה לכבוד אגדת אומנויות הלחימה. התערוכה, תחת הכותרת "הדרך חסרת הצורה" מבטיחה להיות תצוגה דינמית ורב-חושית עם מיצבים אינטראקטיביים המציגים את תנועותיו הייחודיות של לִי ואת התובנות הפילוסופיות שלו, בבמת האמנות החיה של תחנת ה-MTR של הונג קונג עד ה-8