האמת היא שרציתי לכתוב שני מאמרים הנוגעים ליחסי מורה תלמיד המתכתבים עם נושא אתיקה, אבל כרגיל – בין לבין נעצור עוד רגע וניפרד ממר ווֹנְג קְיוּ-קִיט (מנדרין: חוּאַנְג צִ'יָאוֹ-גִ'יֶה 黄侨杰) . כל מי שחי לפני עידן האינטרנט אולי מכיר את ספריו שעמדו בגאון בין מדפי עץ האורן. ווֹנְג קְיוּ-קִיט נולד במלזיה בשנת 1944 והתמחה בקונג פו וצ'י גונג. הוא הגדיר את עצמו "יורש הדור הרביעי של מנזר שָאוֹלִין הדרומי". ברשותכם – בכל הנוגע לכתרים השונים לא אכנס לאי דיוקים משום שכל מחקר בן זמננו הוכיח כי

טוב, כידוע בקבוצה הזו אין אֵיפָה וְאֵיפָה ואנו דנים בכל מה שמתכתב עם אמנויות לחימה סיניות – מכפתור צפרדע בחליפת קונג פו ועד משולש אדום או ירוק בסוליה של נעלי פֶי יוּאֵה (מי זוכר מה ההבדל?). הפעם מדובר בכבוד קטן בגודלו, אך גדול במשמעותו... חדשות חמימות מהתנור בסיאטל – בתאריך 18 לחודש פברואר שירות הדואר של ארה"ב הוציא בול המכבד את מורשתו של ברוס לי, בול "לנצח". הבול החדש מציג את דיוקנו של לי בשחור -לבן כשהוא מבצע בעיטה מעופפת. אנטוניו אלקלה, מנהל אמנותי ב-USPS, עיצב את פלטת השח

איך כולם נוסעים להם מקומות שמורים ולי אין לאן לחזור, אין לאן לחזור הגולה | דודו טסה האורח שלנו היום הוא דָּא לִיוּ. אם מדברים על מורי טאי צ'י משפיעים בארה"ב הוא לבטח אחד מהם, בתקווה שתלמידתו הישראלית - הלא היא נועה בן אורי, תוכל לתקן, להרחיב ולהביא ניצוצות של אור מאותה תקופה. לִיוּ דָּא-לִיָאנְג [1], המכונה בדרך כלל דָּא לִיוּ, היה מורה טאי צ'י סיני שהושפע בעיקר מדאואיזם. הוא נולד בבייג'ינג בשנת 1906. בנוסף לטאי צ'י לימד גם צ'י גונג – דוגמת "שמונה חלקי רקמת המשי" הן בישיבה וה

יום יבוא וכולם ידעו מה כוחו של הקרפדו בוא נשכח זמנים רעים ונחזור לצפרדעים טנגו צפרדעים | להקת כוורת. כל מי שעוסק באומנויות לחימה סיניות יודע שהדבר השני בחשיבותו אחרי האימונים הוא עניין הלבוש, דהיינו הראה לי כיצד אתה מתלבש ואומר לך מי אתה, שהרי קיימים מאפיינים שונים לתלבושת שָאוֹלִין או ווּ-דַאנְג לדוגמה. מעבר לכך, יש המתנגדים בעוז שכולנו נהיה פאשניסטה - אישה (או אדם) בעלת תשוקה עזה לאופנה, העוקבת באדיקות אחר הטרנדים האחרונים, מתעדכנת בחידושים ומפגינה סגנון לבוש ייחודי ואישי