כל מי שביקר בטאיפיי – בירת האי טאיוואן, היה קרוב לוודאי בפארק הלאומי יָאנְג-מִינְג שָׁאן. בפארק נמצאת האוניברסיטה לתרבות סינית [1], אוניברסיטה פרטית שנוסדה בשנת 1962. הזכרתי אותה במאמרים קודמים בשל סיבה אחת ויחידה – המחלקה לאמנויות לחימה, הכוללת לא רק קונג פו אלא גם אמנויות יפניות דוגמת אייקידו וג'וּ-ג'וּטְסוּ. אז מה הסיפור? בעשור הקודם מורי הקונג פו הדרומי של טאיוואן הסכימו כמעט פה אחד להפסיק לאמן אנשים שהתחרו בתחרויות תבניות, ולמעשה הקימו מעין רשימה שחורה של מתחרים צעירים.

לא היום הכי משמח בהונג קונג בעקבות שריפת ענק.  נכון לרגע זה כ-100 הרוגים, מאות נעדרים. הערכות ראשוניות: פיגומי הבמבוק ששימשו לשיפוץ הבניינים היוו זרז להתפשטות הלהבות. בעניין אחר - הונג קונג מציינת את יום הולדתו ה-85 של ברוס לִי עם תערוכה לכבוד אגדת אומנויות הלחימה. התערוכה, תחת הכותרת "הדרך חסרת הצורה" מבטיחה להיות תצוגה דינמית ורב-חושית עם מיצבים אינטראקטיביים המציגים את תנועותיו הייחודיות של לִי ואת התובנות הפילוסופיות שלו, בבמת האמנות החיה של תחנת ה-MTR של הונג קונג עד ה-8

הגדרות מילוניות למונח ווּ גִ'י wuji 無極 ווּ משמעו ללא, לא, "אין יש", מאומה, כְּלוּמִיּוּת, אפסיות 無 גִ'י משמעו טוּר הָרִים; תֶּלֶם, חָרִיץ, ציר כדור הארץ, הנקודה הגבוהה או הקיצונית ביותר, אינסוף או דבר חסר גבול 極 מודל קוסמולוגי בשם "תרשים הציר העילאי" נפתח בווּ גִ'י, המיוצג בצורת עיגול ריק. זהו מונח המבטא את המצב הראשוני ביותר ביקום ויכול להתפרש כמצב של קיום שבו כל "הדברים" ממוזגים עד היותם חסרי זהות וחסרי שם בתוך השלם. לפיכך, בניגוד לכמה פירושים מערביים למונח זה, ווּ גִ'י אינ

כידוע, למרות שאני מתכנן להעלות מדי פעם מאמר חדש, המחשבה נקטעת בהודעה על פטירתו של מָאן דְּהוּ כזה או אחר, כך שחלק לא מבוטל מהמאמרים באתר הם מסע פרידה. הפעם נפרדים מטים טָאקֶט, אושיית JKD, שנפטר בשנתו בתאריך 23 לאוקטובר, שנת 2025, בגיל שמונים וארבע. טאקט החל לתרגל אומנויות לחימה כשהוצב בטאיוואן בשנת 1962 בזמן ששירת בחיל האוויר של ארצות הברית. על פי תיאורו, במהלך שלוש שנותיו בטאיוואן הוא למד שִׂינְג-אִי צ'וּּאָן, טָאי-גִ'י צ'וּאָן, שאולין צפוני ודרום, עגור לבן וקונג פו בסגנון ק