❖ מגע ידיים בכתפי
אני אזכור מבט
מגע ידיים בכתפי.
אני אהיה לצל חולף בשדותיכם
לסוד נסתר.
כמו צמח בר | רחל שפירא
אחד הקשיים בתרגום מונחים מאמנויות הלחימה הסיניות הוא שמילה המתארת פעולה או עיקרון תנועתי הופכת לעיתים, בתהליך התרגום, לשם של טכניקה מסוימת. התוצאה אינה בהכרח שגויה, אך היא עלולה לצמצם את משמעותו המקורית של המונח.
דוגמה מעניינת לכך היא קָאוֹ 靠, מילולית – כתף. זהו אחד משמונת הכוחות או העקרונות המוכרים בטאי צ'י, המופיע בתרגומים רבים כ״חבטת כתף״, ואולם, משמעותה הבסיסית של הסימנית אינה כתף, אלא להישען, להיתמך, להיצמד או להסתמך על. ההבדל אינו סמנטי בלבד.
במהלך סמינר הטאי צ'י האחרון עם לוּאוֹ דֵּה-שְׁיּוּ בפארק הירקון, הוא הסביר שקָאוֹ אינו מוגבל לשימוש בכתף. אפשר להפעיל את אותו עיקרון גם באמצעות אזור המותן, האגן ואפילו הברך. במילים אחרות, הכתף היא אחד האמצעים ליישום העיקרון, אך אינה העיקרון עצמו. כאשר אנו מתרגמים קָאוֹ כ״חבטת כתף״, אנו מתארים יישום נפוץ ומוכר. אולם כאשר אנו חוזרים למשמעות הפועל הסיני, מתגלה אפשרות רחבה יותר: שימוש בגוף כדי להישען, להיצמד ולהעביר כוח במגע קרוב.
יש כאן גם עניין לשוני מעניין. בסינית, ובמיוחד בסינית הקלאסית, הגבולות בין פועל לשם עצם אינם תמיד חדים כפי שהם בעברית. אותה סימנית יכולה למלא תפקידים דקדוקיים שונים בהתאם להקשר. לכן אין הכרח להבין את קָאוֹ כפועל בכל הופעה שלו, אך גם אין סיבה לצמצם אותו מראש לאיבר מסוים בגוף.
הדוגמה הזאת ממחישה עיקרון רחב יותר בתרגום מונחים מאמנויות הלחימה: לעיתים שם הטכניקה מתאר את מה שאנו רואים, בעוד שהמונח המקורי מתאר את מה שאנו עושים. זו אינה רק שאלה של תרגום. היא משפיעה גם על הדרך שבה אנו לומדים, מלמדים ומבינים תנועה.
נקודה למחשבה: כאשר אנו לומדים תנועה על פי שמה, האם אנו לומדים את העיקרון העומד מאחוריה, או רק את אחת הדרכים לבצע אותה?
תגובות