תחילת הסיפור בפוסט פייסבוק שהעלה החבר Wong Yuen-Ming. גיבורנו הוא וָאנְג ג'וּ-לִין [1] שפרסם בשנת 1931 בעיר טיאנג'ין ספר צִ'י-גוֹנְג הנוגע לטיפוח הבריאות. רפרוף קל בזיכרוני מעלה שנתקלתי בשם זה במאמר בצרפתית הנוגע להיסטוריה חברתית בשם "תושבים עירוניים ואזרחים בסין של המאה ה-20". מגלה שבמאמר מדובר בנשיא לשכת המסחר של טיאנג'ין [2]. מה הסיכויים ששני אנשים בעלי אותו שם יהיו באותה תקופה בטיאנג'ין? בכל אופן, התברר כי אותו וָאנְג נרצח בשנת 1938 ולא כתב שום ספר צִ'י-גוֹנְג. כבר לא טוב

אין ספק שלאור התפיסה הסינית לפיה התקופה האוטופית כבר חלפה לה מזמן קל להבין את הכבוד כלפי האבות הקדמונים. בכל אופן, דברי חכמה, רעיונות והשקפות ניתן למצוא בכל עת. וַאנְג שׂוּאַן-גִ'יֶה [1] נולד בשנת 1935 בבייג'ינג והחל לתרגל אומנויות לחימה מגיל צעיר. בנוסף לאימונים אצל מספר מורים מוכשרים, ביניהם המתאבק הנודע שִׂיוֹנְג דֵה-חַאן, הוא גם ביקש הדרכה במדיטציה מנזירים בודהיסטים ודאואיסטים. הוא היה חניכו של הנזיר יוּאֶה לַאנְג ממנזר חוּאָה-יאֶן [2], ממנו למד בודהיזם, צ'י-גונג וחבטות ב

מהם תחומי האחריות של המורה? לאחרונה הקשבתי לפרק בפודקאסט נֶיי-גְ'יָא צ'וּאָן, העוסק בראיון עם לוּאוֹ דֶה-שְׂיוּ המגיע בקרוב לארץ. הפרק...

יום שבת, 26/04/2025. יום הטאי צ'י & צ'י גונג ברעננה. אחת המשתתפות בשיעור שהעברתי סיפרה לי כי כבר תרגלה בעבר את סדרת "5 המעגלים", לא בדיוק...