אמנם החיפזון מהשטן, אבל אולי נספיק עוד פרידה או שתיים לפני השנה החדשה הבאה עלינו לטובה. היום נפרדים מ- יָאוֹ צֶ'נְג-גוּאַנְג [1], אמן לחימה סיני בולט וממשיך דרך דור שלישי של סגנון אִי צ'וּאַן. הוא נולד בבייג'ינג בשנת 1953 והקדיש את חייו לשימור, הוראה ופיתוח של אמנות לחימה פנימית זו. יָאוֹ ואחיו התאום גדלו והתאמנו החל מגיל שמונה תחת פיקוחו הקפדני של אביהם - יָאוֹ דְזוֹנְג-שׂוּן [2], שהיה היורש הרשמי והתלמיד הבכיר של מייסד השיטה. יהי זכרו ברוך. מבנה האימון והעקרונות המרכזיים

שאלה קטנה: נניח שהייתם מקבלים רק את האיור הזה, ללא מורה, ללא סרטון וללא מסורת חיה. האם הייתם מסוגלים ללמוד ממנו כיצד להשתמש בחנית? כאשר אנו פותחים ספר לחימה סיני בן כארבע מאות שנה, נדמה במבט ראשון שהכול ברור: איורים, שמות של תנוחות והוראות קצרות. אולם במהרה מתברר כי דווקא הפשטות מטעה. האם האיורים מתארים תנוחה קפואה, או רגע חולף מתוך תנועה מתמשכת? האם שמות התנועות מתארים פעולה, כוונה טקטית או דימוי ספרותי? ועד כמה ניתן להבין את הכתוב ללא מסורת של תרגול והדרכה בעל פה? אלו אינ

"ביו-האק": פועל המתאר ניסיונות "לשפר או לייעל את הביצועים הפיזיים או הנפשיים, הבריאות, אורך החיים או הרווחה של האדם". כאשר חושבים על טאי צ'י מודרני, נראה כי המחשבה הראשונה שצפה אינה דווקא אומנות לחימה כבירה, אלא אומנות לטיפוח הבריאות, בעלת היבטים פיזיים ונפשיים. עכשיו אני בהלם. יָאנְג צֶ'נְג-פוּ "הבלתי מנוצח", נכדו של מייסד השיטה והאיש שהנגיש את סגנון יָאנְג להמונים, נפטר בגיל 53. אם אתם רוצים להישמע אינטלקטואלים – אמרו "יָאנְג סטייל", אבל במבטא ישראלי. נחזור לבלתי מנוצח: היה

"בראשית נברא היקום. הדבר הרגיז מאוד אנשים רבים ונחשב בעיני רבים כמהלך גרוע." — דאגלס אדמס. ככל הידוע לנו, האדם נברא יחף. לאחר הפוסט הקודם על אימון יחף, מגיע תורן של נעלי הבד הסיניות בעלות הסוליה המרובדת המפורסמת. נעלי הבד המסורתיות [1], ובפרט אלו המכונות “סוליית אלף שכבות” [2], לא נוצרו במקור עבור אמנויות לחימה. אלו היו נעלי יומיום פשוטות, שנעשו בעבודת יד מחומרים זמינים ושימשו את רוב שכבות האוכלוסייה. דווקא מתוך שימוש יומיומי זה, ולא מתוך תכנון ייעודי, הן אומצו גם באימוני לחי