פֶּנְג הקטן - חלק ראשון ❖
בתחילת שנת 1987 הגעתי לטאיוואן במטרה ללמוד אמנויות לחימה פנימיות עם המורה חוֹנְג אִי-שִׂיָאנְג. קרוב למקום מגורי היה "הפארק החדש [1]", אחד המוקדים העירוניים של אותה תקופה לתרגול אמנויות לחימה. מורה צעיר בלט שם בנוכחותו. שמו היה פֶּנְג חַאן-פִּינְג [2], אך הוא נודע בקרב כל כ"פֶּנְג הקטן", עמו למדתי את מיומנות השימוש בכלי נשק שונים.
פֶּנְג הקטן החל ללמוד אמנויות לחימה בגיל חמש עשרה עם חבריו ללימודים. כבר בתחילת דרכו גילה תשוקה עזה לנושא והיה מתעורר כל יום בשעה חמש וחצי בבוקר על מנת לתרגל לפני צאתו לבית הספר. המורה הראשון שלו היה לִיוֹ יוּן-צִ'יָאוֹ [3], מורה ידוע ממנו למד את סגנון בַּא- גִ'י צ'וּאַן בדגש על לימוד הבסיס.
בכל אופן, מאוחר יותר החליט פֶּנְג הקטן לעבור וללמוד עם המורה וֶיי שִׂיַאוֹ-טַאנְג [4] ממנו למד את סגנון שמונת הצעדים של גמל שלמה [5]. המורה וֶיי עזב את סין בתחילת השלטון הקומוניסטי, זמן קצר לאחר פטירתה של אשתו. בהגיעו לאי טאיוואן עבד למחייתו כטבח, עד שהחל ללמד אמנויות לחימה. הוא נודע כאמן לחימה מהמעלה הראשונה ומורה קצר רוח. פֶּנְג למד אצלו במהלך חמש שנים עד פטירתו של המורה. בנוסף למד פֶּנְג דִי- טַאנְג צ'וּאַן: שיטה הכוללת טכניקות של נפילות מזוויות שונות, סלטות, ואקרובטיקה על הקרקע ובאוויר מהמורה חַאן דֵה-שִׂיאֶן [6].
למרות שלמד עם המורה וֶיי שִׂיַאוֹ-טַאנְג במשך חמש שנים בלבד, המחקר וההבנה של פֶּנְג הקטן ברזי הסגנון הובילו בסופו של התהליך לרמת מיומנות גבוהה ביותר. התנועה שלו אופיינה בדינמיות עצומה, בשילוב כוח, מהירות ואסתטיקה. פֶּנג נראה בכל רגע נתון מוכן לזינוק והתנתקות מחוקי הכבידה. בהיותו בן עשרים ושש החל ללמד בכל בוקר ובכל מזג אוויר ב"פארק החדש" שבטאיביי. השיעור היומי היה מסתיים בארוחת הצהריים. בנוסף, לימד במספר בתי ספר, בכל אחד מהם לימד שיעור או שניים בשבוע.
בזמן שהותי בטאיוואן למד פֶּנְג הקטן עם המורה גַ'אנְג קֶה-גֶ'ה [7], ממנו למד אגרוף דרומי ואת סגנון "שמונה בני אלמוות שיכורים [8]". גַ'אנְג , שהתפרסם כאמן לחימה ומורה בסגנון חמשת החיות של שָאוֹלִין דרומי (הידוע גם כ"הוּנְג-גָא טאיוואני"). היה מה שמכונה "חתיכת טיפוס". הוא היה מסתובב בפארק בבגדי אימון, או לחלופין במכנסיים צמודים ונעליים בעלי עקב מוגזם בעליל, מדי פעם מניף רגל לבעוט באיזה עלה, לפעמים משתלט על השיעור של פֶּנג הקטן ומלמד במקומו, ולעתים משקיע זמן בתחביב אחר שלו: פושינג הנדס עם מורים לטאי-ג'י. הסגנון הדרומי שלימד הגיע לטאיוואן בשנת 1946 ממחוז גוּאַנְגדוֹנְג עם המורה של גַ'אנְג, מר לִין גִ'יָא-קוּן [9], שהיה חבר בצבא הלאומני.
בנוסף למד פֶּנְג הקטן את הסגנון הצפוני של טפרי העיט מהמורה המבוגר ג'וֹנְג פוּ-שֶנְג [10]. אם איני טועה הוא היה התלמיד האחרון (והלא רשמי) של מורה זה.
התלמידים הטאיוואנים בקבוצת הפארק החלו להתמעט, אך מספרם של הזרים עלה פלאות. פֶּנְג החל לעשות חיל גם מחוץ לגבולות טאיוואן. שתיים מהופעותיו הבינלאומיות המפורסמות היו בשנת 1991 באליפות טַאט מַאוֹ ווֹנג הבינלאומית בקליפורניה, שם הדגים גמל שלמה ושימוש במוט שלושה חלקים, ומספר שנים לאחר מכן בפסטיבל אמנויות הלחימה בבֶּרְסִי שבצרפת, שם הדגים את "שמונה שיכורים בני אלמוות" ושימוש בשרשרת תשעה חלקים (שוט שרשרת). את שני כלי הנשק הגמישים שהציג למד מהמורה גַ'אנְג יִינְג-צ'וּן [11].
עם שובי לארץ מה רבה הייתה הפתעתי לראות לפתע את פֶּנְג בטלוויזיה הישראלית שהייתה אז בעלת ערוץ בודד. פֶּנְג הקטן נהרג בתאונת אופנוע בטאיוואן בשנת 1999. בן שלושים ושבע היה במותו .
oOo
1. Now called 228 Peace Memorial Park 二二八和平紀念公園
2. Peng Hanping 彭韓萍 1962-1999
3. Liu Yunqiao 劉雲樵 1909-1992
4. Wei Xiaotang 衛笑堂 1901-1985
5. Babu Tanglangquan 步螳螂拳
6. Han Dexian 韓德鮮
7. Zhang Kezhi 張克治
8. Zui baxianquan 醉八仙拳
9. Lin Jiakun 林家坤
10. Zhong Fusheng 鐘復生
11. Zhang Yingchun 張迎春