❖ קִידָּה
קִידָּה היא תנועת גוף של כפיפה מן המותן המציינת מחווה של כבוד כלפי הזולת. הקִידָּה נפוצה מאוד בתרבויות מזרח אסיאתיות, אך קיימת גם כמחוות כבוד לבני האצולה באירופה ובמקומות אחרים. לעתים קִידָּה מסתכמת בהורדת הראש ולא בהנעת כל פלג הגוף העליון. בלשון המקרא והתלמוד, משמש הביטוי להשתחווּת עד שהפנים נוגעות בקרקע – תנו רבנן: קידה על אפים. שנאמר (מלכים א', א', ל"א): "וַתִקד בַת-שֶבַע אַפַיִם אֶרֶץ" – תלמוד בבלי, מגילה כב.
באמנויות הלחימה הסיניות הקִידָּה היא ביטוי חיצוני לכבוד כלפי המורה, המורים הקדמונים, והתלמידים האחרים בשיעור המכונים אחים ואחיות לשיטה. למחוות הקִידָּה, משמעות עמוקה. אין זו תנועת גוף סתמית אלא ביטוי למה שהמתרגל חש בעמקי לבו. הקִידָּה מתבצעת בתחילת השיעור ובסיומו, בתרגול עם בן זוג, ולעתים בתחילת ובסיום ביצוע תבנית לסגנונות לחימה סינים שונים יכולות להיות קידות ומשמעויות שונות, בכל אופן נושא הדיון שלנו היא קִידָּה שמקורה בסגנונות צפוניים מזרם השָאוֹלִין. החל משנת 1986 הוכרה קִידָּה זו כתקן בווּ-שוּ המודרני. אחד הדברים הבסיסיים עליו התלמיד אמון באֶטִיקֶט של אמנויות הלחימה הוא מנח הידיים בקִידָּה המכונה בקיצור "עטיפת אֶגְרוֹף", בסינית: בָּאוֹ צ'וּאַן [1]. למונח זה פרשנויות שונות:
פטריוטיות-לאומניות
ברצוני לפתוח בפרשנות של המורה שלי, מר הוּנְג אִי-שִֹיאַנְג [2] המנוח מטאיוואן, על פיה משמעות הקִידָּה היא פטריוטית-לאומנית. היד הקמוצה לאגרוף היא יָאנג– זכרי, פעיל, מיצג השמש. היד הפתוחה היא יִין– נקבי, סביל, מיצג הירח. מצירוף הסימניות אנו מקבלים "זוהר" [3], ייצוג לשושלת מִינְג "הזוהרת". זו הייתה השושלת האחרונה שלבני חַאן, הסינים "האמיתיים", לפני הפלישה המנצ'ואית וייסוד שושלת צִ'ינְג . לפיכך הקִידָּה מייצגת את סילוק הזרים המנצ'ואים והשבת המִינְג [4] הסבר זה מופיע גם בספרו של יָאנְג ג'וּן-מִין [5] "שָאוֹלִין קונג פו – אגרוף ארוך".
מלחמה ושלום
הסבר פופולארי, בעיקר בבתי ספר לגונג פו במערב, הוא כי האֶגְרוֹף מייצג לחימה או התקפה, היד הפתוחה מייצגת מוסר ומשמעת, עצירת ההתקפה, ולפיכך משמעת עצמית ואיפוק. יש המרחיבים את ההסבר הזה לייצוג צדק, יושר, חופש אישי וכבוד לזולת.
הפרט והכלל
היד הימנית הקמוצה לאֶגְרוֹף מייצגת את שיטת הלחימה, אך גם את המחויבות של הלוחם לטיפוח עצמי ויצירת קשרים. חמשת אצבעות האגרוף המאוגדות יחדיו מייצגות את חמשת האגמים [6] המרכזיים בסין. היד השמאלית: ארבעת האצבעות הישרות של היד הפתוחה מייצגות את ארבע הימות [7] המקיפות את סין, או את ארבע רוחות השמיים. האגודל הכפוף פנימה מייצג ענווה. אפשר לשים לב כי אדם סיני יצביע עם האגודל ולא עם האצבע המורה, כנהוג בתרבות המערבית. בשעה שהאֶגְרוֹף והיד הפתוחה נפגשים נוצרת אחדות הכוללת תנועה וכוונה שלמה. הדבר עוקב אחר הפתגם "ארבעת אנשי הימות וחמשת האגמים אחים הם" [8]. בסין העתיקה כוונת הפתגם הייתה שכל הסינים בני חַאן, הם משפחה אחת.
חינוך וענווה
פרשנות אחרת מציינת כי יד האֶגְרוֹף מסמלת אימון מחמיר וקפדני ואילו יד שמאל הפתוחה מסמלת את ארבעת הרכיבים החינוכיים: מידה טובה, חכמה, בריאות ואמנות. אלו מסמלים את הרוח שבאמנויות הלחימה. האגודל כפוף פנימה ומזכיר לאדם כי עליו לשמור על צניעות.
בתמונה: שְה דֶה-רוּ, המכונה "רגל הברזל" [9]
oOo
1. baoquan 抱拳 / wushu baoquan li 武 術 抱 拳 禮
2. Hong Yixiang 洪懿祥
3. Ming 明
4. fan Qing fu Ming 反 清 复 明
5. Yang Jwing-Ming a.k.a Yang Junmin 楊俊敏
6. wu hu五 湖
7. si hai四 海
8. wu hu si hai joe xiongdi 五湖四海皆兄弟
9. Shi Deru 釋德如 a.k.a Liu Xiangyang 劉向陽
