אמנם החיפזון מהשטן, אבל אולי נספיק עוד פרידה או שתיים לפני השנה החדשה הבאה עלינו לטובה. היום נפרדים מ- יָאוֹ צֶ'נְג-גוּאַנְג [1], אמן לחימה סיני בולט וממשיך דרך דור שלישי של סגנון אִי צ'וּאַן. הוא נולד בבייג'ינג בשנת 1953 והקדיש את חייו לשימור, הוראה ופיתוח של אמנות לחימה פנימית זו. יָאוֹ ואחיו התאום גדלו והתאמנו החל מגיל שמונה תחת פיקוחו הקפדני של אביהם - יָאוֹ דְזוֹנְג-שׂוּן [2], שהיה היורש הרשמי והתלמיד הבכיר של מייסד השיטה. יהי זכרו ברוך. מבנה האימון והעקרונות המרכזיים

בתנועה כל הגוף כענן מרחף קל וזורם ללא הרף 動中全身輕靈，如雲飄蕩，不著力，不僵滯。 פסקה המיוחסת לגַ'אנְג סַאן-פֶנְג | "טָאי-גִ'י צ'וּאַן גִ'ינְג - כתבי המופת".תרגום: דוד מיכאלי. זרימה ללא הרף היא דימוי אופייני בטָאי-גִ'י צ'וּאַן. ברשותכם נסתפק בשיבוש הנפוץ טאי צ'י. קיימים דיונים שונים על המהות האמיתית, או מקומה של אומנות זו בכלל בחיים המודרניים. ברצוני להתייחס למשפט קצר בסרטון על פיו טאי צ'י היא אמנות לחימה. אציין כי רוב המתרגלים שאני מלמד - בין אם צ'י גונג ובין אם טאי צ'י, לא שמעו מעולם שזו במק

רבים מתייחסים להשפעה העצומה העצומה של ברוס לי על אמנויות הלחימה הסיניות בארה"ב מבלי להזכיר מספר דמויות חשובות. הפעם נספר על גוּאוֹ...

בדרכי : סיפור מסע פרטי / תמיר אלוני ; עורכת הספר: מירב אמיתי "ביומי הראשון בחופי תאילנד, נחש קוברה מצא את דרכו אל המסעדה הקטנה שבה ישבתי....