"בראשית נברא היקום. הדבר הרגיז מאוד אנשים רבים ונחשב בעיני רבים כמהלך גרוע." — דאגלס אדמס. ככל הידוע לנו, האדם נברא יחף. לאחר הפוסט הקודם על אימון יחף, מגיע תורן של נעלי הבד הסיניות בעלות הסוליה המרובדת המפורסמת. נעלי הבד המסורתיות [1], ובפרט אלו המכונות “סוליית אלף שכבות” [2], לא נוצרו במקור עבור אמנויות לחימה. אלו היו נעלי יומיום פשוטות, שנעשו בעבודת יד מחומרים זמינים ושימשו את רוב שכבות האוכלוסייה. דווקא מתוך שימוש יומיומי זה, ולא מתוך תכנון ייעודי, הן אומצו גם באימוני לחי

איך כולם נוסעים להם מקומות שמורים ולי אין לאן לחזור, אין לאן לחזור הגולה | דודו טסה האורח שלנו היום הוא דָּא לִיוּ. אם מדברים על מורי טאי צ'י משפיעים בארה"ב הוא לבטח אחד מהם, בתקווה שתלמידתו הישראלית - הלא היא נועה בן אורי, תוכל לתקן, להרחיב ולהביא ניצוצות של אור מאותה תקופה. לִיוּ דָּא-לִיָאנְג [1], המכונה בדרך כלל דָּא לִיוּ, היה מורה טאי צ'י סיני שהושפע בעיקר מדאואיזם. הוא נולד בבייג'ינג בשנת 1906. בנוסף לטאי צ'י לימד גם צ'י גונג – דוגמת "שמונה חלקי רקמת המשי" הן בישיבה וה

בתנועה כל הגוף כענן מרחף קל וזורם ללא הרף 動中全身輕靈，如雲飄蕩，不著力，不僵滯。 פסקה המיוחסת לגַ'אנְג סַאן-פֶנְג | "טָאי-גִ'י צ'וּאַן גִ'ינְג - כתבי המופת".תרגום: דוד מיכאלי. זרימה ללא הרף היא דימוי אופייני בטָאי-גִ'י צ'וּאַן. ברשותכם נסתפק בשיבוש הנפוץ טאי צ'י. קיימים דיונים שונים על המהות האמיתית, או מקומה של אומנות זו בכלל בחיים המודרניים. ברצוני להתייחס למשפט קצר בסרטון על פיו טאי צ'י היא אמנות לחימה. אציין כי רוב המתרגלים שאני מלמד - בין אם צ'י גונג ובין אם טאי צ'י, לא שמעו מעולם שזו במק

שִׁיר כְּאֵב עוֹבֵר וָשָׁב אֵיזֶה מַזָּל אֲנִי שָׁר עַכְשָׁו שִׁיר כְּאֵב כָּל פַּעַם חוֹזֵר אָז אֲנִי שָׁר עַכְשָׁו - אוּלַי זֶה עוֹזֵר. היום נפרדים מתלמידתו של גֶ'נְג מַאן-צִ'ינְג [הידוע בשיבוש צֶ'נְג], מרגרט "מגי" ניומן שנפטרה בתאריך השמיני לחודש אוקטובר 2025, בגיל 101 שנים. היא הייתה אמנית ומורה ייחודית, ששזרה יחד מסורות מזרח ומערב לחיים שלמים של תנועה, משמעת והתעמקות רוחנית. תחילת הסיפור עם הגעתו של גֶ'נְג מַאן-צִ'ינְג לניו יורק בשנת 1964, במטרה ללמד תרבות סינית, ובמיוחד