דיברנו כאן לא מעט על אתיקה, פחות על אהבה. אז נתחיל דווקא בפירגון. עלה לאחרונה סרטון חדש ומושקע על וַאנְג דְזְה-פִּינְג — דמות שכבר נגענו בה בעבר, אבל שווה לחזור אליה. אבל רגע — שאלה קטנה לפני זה: כמה “קדושים” אנחנו מצפים להיות כמורי אמנויות לחימה? מודה — בשנת 2023  יצא ספר על שִׂינְג-אִי צ'וּאַן מאת ביירון ג'ייקובס [1], ובדפדוף ראשון הייתה לי תגובה די אנושית: “רגע… זה הספר שלי.” לקחתי נשימה והבנתי שהוא כנראה לא פרץ לי למחשב משאנגחאי. יש נטייה לצפות ממורים להיות תמיד מאוזנים,

כידוע, למרות שאני מתכנן להעלות מדי פעם מאמר חדש, המחשבה נקטעת בהודעה על פטירתו של מָאן דְּהוּ כזה או אחר, כך שחלק לא מבוטל מהמאמרים באתר הם מסע פרידה. הפעם נפרדים מטים טָאקֶט, אושיית JKD, שנפטר בשנתו בתאריך 23 לאוקטובר, שנת 2025, בגיל שמונים וארבע. טאקט החל לתרגל אומנויות לחימה כשהוצב בטאיוואן בשנת 1962 בזמן ששירת בחיל האוויר של ארצות הברית. על פי תיאורו, במהלך שלוש שנותיו בטאיוואן הוא למד שִׂינְג-אִי צ'וּּאָן, טָאי-גִ'י צ'וּאָן, שאולין צפוני ודרום, עגור לבן וקונג פו בסגנון ק

"אני לא מתנגד כלל למשחקי כדור, אבל אני כן מתנגד לצריכה קדחתנית זו של סחורות של זרים. זהו אימון גופני, אבל זהו אימון של הגברים והנשים...

מהם תחומי האחריות של המורה? לאחרונה הקשבתי לפרק בפודקאסט נֶיי-גְ'יָא צ'וּאָן, העוסק בראיון עם לוּאוֹ דֶה-שְׂיוּ המגיע בקרוב לארץ. הפרק...