אמנם החיפזון מהשטן, אבל אולי נספיק עוד פרידה או שתיים לפני השנה החדשה הבאה עלינו לטובה. היום נפרדים מ- יָאוֹ צֶ'נְג-גוּאַנְג [1], אמן לחימה סיני בולט וממשיך דרך דור שלישי של סגנון אִי צ'וּאַן. הוא נולד בבייג'ינג בשנת 1953 והקדיש את חייו לשימור, הוראה ופיתוח של אמנות לחימה פנימית זו. יָאוֹ ואחיו התאום גדלו והתאמנו החל מגיל שמונה תחת פיקוחו הקפדני של אביהם - יָאוֹ דְזוֹנְג-שׂוּן [2], שהיה היורש הרשמי והתלמיד הבכיר של מייסד השיטה. יהי זכרו ברוך. מבנה האימון והעקרונות המרכזיים

הגדרות מילוניות למונח ווּ גִ'י wuji 無極 ווּ משמעו ללא, לא, "אין יש", מאומה, כְּלוּמִיּוּת, אפסיות 無 גִ'י משמעו טוּר הָרִים; תֶּלֶם, חָרִיץ, ציר כדור הארץ, הנקודה הגבוהה או הקיצונית ביותר, אינסוף או דבר חסר גבול 極 מודל קוסמולוגי בשם "תרשים הציר העילאי" נפתח בווּ גִ'י, המיוצג בצורת עיגול ריק. זהו מונח המבטא את המצב הראשוני ביותר ביקום ויכול להתפרש כמצב של קיום שבו כל "הדברים" ממוזגים עד היותם חסרי זהות וחסרי שם בתוך השלם. לפיכך, בניגוד לכמה פירושים מערביים למונח זה, ווּ גִ'י אינ

שניים אוחזין בטלית היא סוגיה נודעת בתלמוד ובמשפט העברי, העוסקת בחלוקת רכוש מטלטל ששני צדדים טוענים לבעלות עליו, ושניהם אוחזים בו בפועל,...