top of page

Recent Posts

Archive

Tags

RSS Feed
Abi Moriya

❖ רואים רחוק רואים שקוף


הכת הדאואיסטית "בהירות נשגבת" [1] החלה בתקופת גִ'ין המערבית. זרם זה שאל אמונות ועקרונות רבים ממורים דוגמת הדאואיסט גֶה חוֹנְג. הספיגה של סַם חַיִּים ושיקויים אחרים להשגת אלמוות התחלפה במהלך שושלת הסונג באלכימיה פנימית שהתכתבה יותר עם טכניקות מדיטציה עצמית שיכלה להתקיים בכל מקום.


טָאוֹ חוֹנְג-גִ'ינְג [2] יצק את עקרונות התיאוריה והתרגול של זרם זה לקראת סוף המאה החמישית. טָאוֹ היה איש אשכולות, קליגרף, אלכימאי רוקח, מוזיקאי ואסטרונום, שמוכר לכם אולי בעקבות כתביו על הרפואה הסינית. אביו וסבו התמחו ברפואת הצמחים והוא פסע בנתיב שסללו. חיבורו העיקרי הנוגע לרוֹקְחוּת היה "אסופת פרשנויות על כתב המופת של הרוֹקְחוּת [3]".

בשנת 449 כתב וערך את החיבור "הכרזות המושלמים [4]", אוסף מקיף בן עשרים מגילות של שירה ופרוזה. עיסויים הם הטיפולים הנפוצים ביותר המוזכרים בחיבור, בנוסף לשלוש-עשרה פורמולות צמחים ואזכור של חיי קדושים. העיסויים פשוטים יחסית, וכוללים שפשוף או לחיצה על החריץ השקוע בין השפה העליונה לאף, לחיצה על העיניים, זוויות העיניים, שפשוף הראש והצוואר, האוזניים, הכתפיים ולחיצה על אזורי מחלה. בתחילה ממקדים את תשומת הלב של המתרגל על פני השטח החיצוני של הגוף ומושכים את תשומת הלב פנימה, לפעמים קוראים לכוחות אלוהיים לאכלס את פנים הגוף. בדרך זו פועלים כדי להדוף מחלה מצד אחד, ומצד שני, לעורר את הסובייקטיביות של "האיש הנעלה" [5].


הרעיון של "אלוהויות פנימיות" דורש מעט הרחבה. מלבד האלים והאלות הנשגבים הנמצאים בשמיים, מצוי פנתיאון אלים דָאוֹאיסטי גם בגוף האדם. אלוהויות אלה ממלאות תפקידים שונים: הם מאנישים רעיונות מופשטים דוגמת הדָאוֹ, יין ויאנג, וחמשת המעברים (הפאזות); הם מאפשרים לבן האנוש לתקשר עם האלים המרכזיים והתואמים שבפנתיאון החיצון; פועלים כקצינים במערכת ביורוקרטית המנהלת את הגוף שלו; מיישמים מטלות ריפוי בעזרת איזון פעילות הגוף ומהווים מושא למדיטציה. המטרה הבסיסית של העלאתם בדמיון היא "לתחזק" אותם במיקומם הנכון, להזין אותם בעזרת הנשימה הפנימית והתמצית (גִ'ינְג), ולקרוא לעזרתם ולהתפלל להם על מנת שיספקו בתמורה הגנה והזנה. הדבר אמור להבטיח בריאות טובה, חיים ארוכים או אלמוות, ולהגן על האדם מפני פורענויות העלולות לבוא מידי שדים או ישויות מזיקות אחרות.

שלא כמו הטיפולים מספרות הפורמולות של רפואת הצמחים [6], שתוארו בדרך כלל בפשטות, החיבור גֶ'ן גַאוֹ מכיל שורה של מאפיינים טקסטואליים עם השלכות מאוד ספציפיות. מגילות 9-10 בחיבור מתארות טכניקות ויזואליזציה ועיסוי עצמי. הפיסקה הבאה, הִתְגַּלּוּת של הישות הקדושה פֶּיי שׂוּאַן-רֶן [7], ממשיכה את ההתפתחות עליה כתב גֶה חוֹנְג, אבל מטפסת לפסגה גבוהה יותר:


君曰:「食草木之藥, 不知房中之法、及行炁導引, 服藥無益也, 終不得道。若至志感靈, 所存必至者, 亦不須草藥之益也。若但知行房中、導引行炁, 不知神丹之法, 亦不得仙也。若得金汋神丹, 不須其他術也, 立便仙矣。若得《大洞真經》者, 復不須金丹之道也。讀之萬過, 畢, 便仙也。房中之術、導引行氣, 世自有經, 不復一二說之。


האדון פֶּיי אמר: אם תבלע תרופות מצמחים ועצים, מבלי לדעת את השיטות של הטיפוח המיני או להכיר את זרימת הצ'י והדָאוֹ- יִין, התרופות יהיו חסרות סגולה ולבסוף לא יגיעו אל הדָאוֹ. אם קיימת נחישות לעורר את הרוחות, מה שאתה מדמיין חייב להתגלות בקביעות ולא תזדקק לתמיכת תרופות צמחיות. אם אתה בקי בתרגול חדר המיטות, דָאוֹ-יִין ומחזוריות הצ'י, אך אינך מכיר את שיטת סם החיים הנשגב, לא תשיג הִתְעַלּוּת. אם תשיג את סם החיים הנשגב או את הנוזל המוזהב, לא תזדקק לאמנויות אחרות, ותגיע להִתְעַלּוּת מיידית. אם תשיג את [החיבור] "כתב הקודש של המערה הגדולה של השְׁלֵמוּת [8]", לא תזדקק גם לסם החיים המוזהב. לאחר שינון של עשרת אלפי פעמים תגיע להִתְעַלּוּת. בנוגע לטיפוח המין, דָאוֹ- יִין ומחזוריות הצ'י; קיימים כתבי קודש במהלך הדורות ואין צורך להזכירם אחד לאחד".


הצהרתו של האדון פֶּיי כי "אם תשיג את הנוזל המוזהב לא תזדקק לאמנויות האחרות" מעידה כי ההתקדמות ברבדים השונים הופכת חלק מהתרגולים למיותרים, למרות שבפועל שיטות התרגול היו מגוונות מאוד. תרגולים טיפוליים שניתנו כמרשם רפואי בחיבור גֶ'ן גַאוֹ כללו צמחים ומינרלים, דיקור, מוקסיביציה, ויזואליזציה, קמעות ותרגולים המונעים כל רע. המרשם הרפואי כלל לרוב צרוף של מספר רכיבים שנועדו לטפל בתסמין מסוים, לדוגמה – תרגילי נשימה, סרוק השיער, נקישת השיניים, בליעת רוק ורחצה. אלה השתלבו עם הלחשים ו/או ויזואליזציה, בה האלים של הכוחות הנשגבים נכנסים לגוף ושוכנים בו. המסקנה (או ההשערה), אם כך, היא שהרמות או המִדְרָגים השונים שימשו לא רק להערכת תרגולים גופניים שונים, או רישום ההתקדמות של המתרגל, אלא כל תרגול שימש כאמצעי ביטוי למתרגלים, מורים, וכתות שהתמקדו בפן הדתי-רפואי.

oOo

1. Shangqing 上清

2. Tao Hongjing 陶弘景 456-536

3. Bencao jing jizhu 本草經集注

4. Zhengao 真誥

5. zhenren

6. fang 方

7. Pei Xuanren 裴玄人

8. Dadong zhenjing 大洞真經


 




Comments


bottom of page