❖ מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה

שְׁלַח לִי שֶׁקֶט טוֹב מוּגָן

שְׁלַח לִי שֶׁקֶט מֵעָנָן

שְׁלַח לִי שֶׁקֶט מְמֻכָּן

לִשְׁמֹעַ שֶׁקֶט לֹא מִכָּאן

תִּשְׁלַח לִי שֶׁקֶט בְּקֻפְסָה, מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה.

יונה וולך

עד לפני מספר שנים התקיימו בבית הספר למאמנים – מכון וינגייט, קורסים בתחום הקרב מגע לסטודנטים מחו"ל, בהנהלת חברי וקודמי בתפקיד גיא מור. דרך הקורסים הללו פגשתי בארני ואן קירק, שבבעלותם רשת בתי ספר לאומנויות לחימה בארה"ב. לאחרונה ראיתי פוסט מאת סופר שספרו נמצא ב"ערכה לתלמיד המתחיל" המצטרף למועדון שבבעלותם. מודה שהופתעתי קלות, אם כי חייב להודות שזה רעיון שיווקי לא רע בכלל.

בכל אופן, נזכרתי שבזמנים לפני עידן הטלפון הנייד, אך כשכבר היה טלפון נייח עם חוגה, במידה ומתעניין / מתעניינת היה מתקשר ומסביר שהוא מחפש אמנות לחימה שהיא גם פרקטית וגם רוחנית, אבל רק אם זה לכל החיים, הייתי עונה בנימוס שעד שלא אראה את פניו בשיעור ניסיון אין על מה לדבר וטורק את הטלפון – חוויה שנחסכה ממי שנולד מאוחר יותר.

והיה וצלח את המשוכה והגיע לשיעור ניסיון היה עובר לחודש ניסיון, בו יוכל להחליט האם ברצונו להמשיך והאם ברצוני ללמד אותו בכלל. מה שכן, לא שלא הייתה כאן מחשבה כלל – לדוגמא לא חייבתי ברכישת חליפה או כל הוצאה אחרת, כל עוד לא ייכנס לחודש השני. עם הזמן הבנתי שאולי כדאי בכלל שאחד התלמידים הוותיקים והתקשורתיים יחנוך אותו, כי ברור שזו לא נקודת החוזקה שלי. מה שכן, חל שיפור קל... למזלי אני מלמד קבוצה מאוד חברותית ותקשורתית ויצרתי תהליך לימוד בו המתחיל יכול לתרגל עם הקבוצה ובמקביל ללמוד בערוץ נוסף (חלק פרטני) בו יתקדם על פי הסילבוס, בעיקר אם ברצונו לתרגל גם בבית. בערוץ הזה משתדל לשלוח מאמר ובדרך כלל גם סרטון בד בבד עם ההתקדמות, כך שהמתחיל לא יתפזר יותר מדי ויתמקד באימון האישי ברכיבים מסוימים.

מה דעתכם? מה נהוג במועדון שלכם בנוגע לקליטת תלמידים חדשים, או איך אתם רואים בעיני רוחכם קליטה מיטבית?

---