❖ הַגּוֹלֶה

איך כולם נוסעים להם

מקומות שמורים

ולי אין לאן לחזור, אין לאן לחזור

הגולה | דודו טסה

האורח שלנו היום הוא דָּא לִיוּ. אם מדברים על מורי טאי צ'י משפיעים בארה"ב הוא לבטח אחד מהם, בתקווה שתלמידתו הישראלית - הלא היא נועה בן אורי, תוכל לתקן, להרחיב ולהביא ניצוצות של אור מאותה תקופה.

לִיוּ דָּא-לִיָאנְג [1], המכונה בדרך כלל דָּא לִיוּ, היה מורה טאי צ'י סיני שהושפע בעיקר מדאואיזם. הוא נולד בבייג'ינג בשנת 1906. בנוסף לטאי צ'י לימד גם צ'י גונג – דוגמת "שמונה חלקי רקמת המשי" הן בישיבה והן בעמידה, אי ג'ינג ואסטרולוגיה סינית.

אחת העובדות המדהימות היא כי דָּא לִיוּ החל לתרגל טאי צ'י בשנת 1928 עם לא אחר מאשר סוּן לוּ-טַאנְג [2]. מאוחר יותר, במהלך הכיבוש היפני, הוא נאלץ לעזוב ועבר למחוזות הדרום-מזרחיים, שם למד עם מורים מפורסמים רבים דוגמת ווּ טוּ-נַאן [3]. המורה של דָּא לִיוּ בסגנון יָאנְג היה לִי לִי-צ'וֹאוּ [4], שלעיתים כתבו את שמו בצורה שגויה. לִי לִי-צ'וֹאוּ כיהן בתפקיד נשיא אגודת הטאי צ'י של שאנגחאי והיה אחד מגדולי המורים הדאואיסטים באותה תקופה. בניגוד למורים אחרים שהיגרו לטאיוואן, דוגמת גֶּ'נְג מַאן-צִ'ינְג [5] ששימש כסגן הנשיא באגודה, לִי המשיך ללמד בשאנגחאי ונודע כמורה לטאי צ'י מהמעלה הראשונה.

בשנת 1956 דָּא לִיוּ היגר לניו יורק בעקבות טלטלות פוליטיות בסין ולימד תרגול בהשפעת סגנון יָאנְג, עם דגש חזק על בריאות, מבנה ועקרונות קלאסיים. הוא הפך למורה לטאי צ'י במכון הסיני של האו"ם, הקולג' למורים של אוניברסיטת קולומביה, ימק"א ועוד. לא נחטיא את המטרה אם נצהיר כי היה ללא ספק אחד מחלוצי הטאי צ'י הראשונים במערב. בנוסף, הוא גם כיהן כנשיא אגודת הטאי צ'י של ניו יורק. אנקדוטה קטנה – דָּא לִיוּ אירח בדירתו שלושה מורים ידועים שהגיעו לראשונה לארה"ב: גֶּ'נְג מַאן-צִ'ינְג ותלמידו הבכיר טי. טי. לִיָאנְג [6], וכמו כן ויליאם צֶ'ן [7]. מעבר לכך, הוא חי בעיקר מבודד, ועסק בהוראה ובכתיבת ספרים.

דָּא לִיוּ חיבר מספר ספרים על טאי צ'י, דאואיזם, מדיטציה ובריאות, כולל כותרים כמו: ספר תרגילי בריאות דאואיסטית (1973), דאו הבריאות ואריכות החיים (1978), דאו התרבות הסינית (1979). אחת מיצירותיו הידועות, טאי-צ'י צ'ואן & אי ג'ינג, נמכרה, על פי הדיווחים, ביותר ממיליון עותקים ותורגמה לשפות רבות.

דָּא לִיוּ לימד טאי צ'י בסגנון יָאנְג ,כולל גרסה קצרה יותר המתאימה יותר לתלמידים מערביים. על פי המסופר לימד את כל השיטה רק לאלה שמתרגלים בהתמדה. בנוסף לימד פושינג הנדס, חרב ומדיטציה. תלמידים ומבקרים תיארו אותו כאדיב, צנוע ובעל ידע מעמיק הן בפן הלחימה והן בפן הקוסמולוגי של הטאי צ'י. למרות שהיה מבודד יחסית בהמשך חייו, הוא שמר על קריירת הוראה ארוכה בניו יורק. בתשובה לשאלה האם הוא רואה הבדל כלשהו בין תלמידים מהמזרח למערב השיב: "אני רואה הבדל בין העבר להווה. בעבר לאנשים היה זמן ואנרגיה לתרגל. ההיפים היו בסדר, הם לא עבדו כל כך הרבה והיה להם זמן ללמוד טאי צ'י."

סיפור אחר אודותיו הוא מפגש עם תלמיד שהתעניין בלימוד טאי צ'י. לדבריו, בזמן שהתארח בדירתו של דָּא לִיוּ הלה אמר כי: "אני אף פעם לא שותה נוזלים, אבל אני כן אוכל מדי פעם. אני יכול להזרים את הנוזלים בתוך גופי, לנסות ולהקשיב." לדברי האורח "יכולתי לשמוע בבירור איך המים זורמים בגרונו, הוא היה צריך לבלוע כל הזמן. שמעתי על דאואיסטים שיכולים לעשות את זה, אבל אף פעם לא חשבתי שזה אמיתי."

דָּא לִיוּ המשיך לחיות וללמד בניו יורק. הוא נפטר ב-28 ביולי, שנת 2000.

oOo

1. Liu Da-liang 刘大梁 aka Da Liu 1906-2000

2. Sun Lu-tang 孙禄堂 1861-1933

3. Wu Tu-nan 吳圖南 1884-1984

4. Li Li-Chou 李立綢

5. Zheng Man-qing 郑曼青 1902-1975

6. Liang Dong-cai 梁棟材 aka T. T Liang 1900-2002

7. Chen Qi-zheng 陳基正 aka William C. C. Chen

---