❖ טוויית המשי
"בימים רחוקים נהגו נשות סין לטוות משי תוך הרתחת פקעות המשי, משיכת החוט ושזירתו על גלגל או גליל. החוטים מפקעות התולעים נמשכו במיומנות מדויקת. מיומנות זו דרשה תנועה מחושבת ורציפה. קצב הטוויה דרש אחידות שאינה איטית או מהירה מדי – הנשים שעסקו בטוויה ידעו היטב; אם ימהרו בתנועתן יקרע החוט, אם ישתהו מדי יסתבך החוט ויידבק". טליה קו עקרון "טווית המשי [1]" ידוע באמנויות לחימה שונות, אך מודגש בעיקר בסגנונות ווּ וצֶ'ן של הטָאי-גִ'י צ'וּאַן. מקור השם בתנועות הסיבוב והפיתול של זחל תּוֹלַעַ